60

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

= לקוטי נמצא אביב מה נעשה, ויש לתמוה מזה תימא גדולה איך פירש דיני כל נגעי המצורע שהוא באדם אחד ולא יעמוד בכל זמן, והניח דבר המועדים שכל ישראל חייבים לשמרה בכל זמן ויש כרת על אכילת חמץ בפסח ועל אכילת יום הכיפורים", והוא מסביר, ש,וזה לאות כי סמך על קריאת בית דין בכל דור ודור'".

כלומר, שממצות קידוש החודש יש אות, הוכחה ברורה וגלויה, שהתורה בפירושה ניתנה':, שהתורה בעל-פה, אשר גילו החכמים שבכל הדורות, היא אחת עם התורה שבכתב.

ובמיוחד כאשר קיומן של מצוות רבות מאד בתורה, הקשורות לתקופות השנה, תלויות בקביעת החודשים וכו', כפי שקבעו החכמים בתורה שבעלפה!?.

ג. התורה - בעלות של העולםס

כך גם מדגישה מצות קידוש החודש שהתורה היא ,,בעלת הבית" על העולם,

כדברי חז"ל? הידועים על הפסוקי3 ,אקרא לאלוקים עליון לא-ל גומר עלי" - ,בת שלוש שנים ויום אחד ונמלכין בית דין לעוברו, הבתולין חוזרין, ואם לאו אין הבתולין חוזרין".

ולכן מצות קידוש החודש היא ,מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל", עד ש,לא היה צריך להתחיל אלא...", כדלעיל - כי ממנה לומדים את היסוד של נתינת התורה - האמונה באמיתותה של התורה שבעל-פה, ואת תוקפה של התורה ושל המצוות בכלל, שבהן הכוח לשנות את הטבע ואת סדרי העולם.

לפי זה יובן ענין נוסף: אמנם, נאמר במפורש שהסיבה ל,פתח בבראשית" היא משום כוח מעשיו הגיד לעמו...", כפי שממשיך שם רש"י, אך כיון שההתחלה של ,בראשית ברא" היא במקום ההתחלה שהייתה צריכה להיות = ,החודש הזה לכם" - ,לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם", יש לומר, שגם לפי המסקנה יש לעניינים אלו קשר זה לזה.

ולפי האמור לעיל מובן קשר זה: על ,בראשית ברא" מפרש רש"יי?: ,בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו ובשביל ישראל שנקראים ראשית תבואתו". וכיון שהבריאה כולה היא בשביל

הערות

  1. 9. והאריך בזה בהקדמתו לפי 'עה"ת ב,הדרך הב'", ומסיים ,וזה לנו האות שסמך משה על תורה שבע"פ, שהיא שמחה ללב ולעצם מרפא, כי אין הפרש בין שתי התורות, ומידי אבותינו שתיהן לנו מסורות כו'", ועד"ז הוא בס' העבור שלו ב,סוד העבור".
  2. 0. ראה רמב"ם בריש הקדמתו לספר היד.
  3. 1. ראה בארוכה אברבנאל כאן ד"ה והלימוד הג' ואילך. וראה צל"ח בפתיחה למס' ברכות בסופה בפי' הסימן ,,זמן נקט".
  4. 4. בא א
  5. 2. ירושלמי כתובות פ"א ה"ב. וש"נ. והובא להלכה בש"ך (ושו"ע אדה"ז) יו"ד סקפ"ט סקי"ג (סקכ"ג).
  6. 3. תהלים נז, ג.
  7. 4. עה"פ שם בד"ה הב'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.