55

6 לקוטי רש"י ש,ויבלע מטה אהרן" התרחש ,מאחר שחזר ונעשה מטה בלע את כולן":

אילו היתה הבליעה נעשית כאשר המטה היה תנין, אשר תכונת התנינים היא לבלוע זה את זה, הרי למרות שכאשר תנין אחד בולע תנינים רבים זהו נס, בכל זאת אין מודגשים בכך באופן בולט כל כך הכוח והממשלה של המשלח, של הקדוש-ברוך-הוא על המצרים.

דוקא כאשר הבליעה נעשית על ידי מטה, המבטא כוח וממשלה (מקל לרדות*), הושג בכך ה,מופת" לפני פרעה, היכולת והממשלה של הקדושברוך-הוא על המצרים.

פירוש רש"י - בהתאס לתכלית הנס

וזהו ההבדל בין פירוש רש"י בפסוק זה, שבו אין רש"י מציין שהיה זה נס בתוך נס, או הרבה נסים, לבין הפסוקים שבהמשך, לגבי המכות, שבהם רש"י מדגיש שהתרחש נס בתוך נס, או נסים רבים:

מטרתן העיקרית של המכות היא כשמן: מכות, שבהן היכה הקדושברוך-הוא את המצרים. אך כדי שיהיה ניכר שהן מאת ה', ,וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על מצרים",

התרחשו בחלק ניכר מן המכות נסים, נס בתוך נס, נסים הרבה, וכדומה.

לעומת זאת, מטרתו של מופת המטה היתה ,להודיע" את ה,צורך", את יכולתו וממשלתו של הקדוש-ברוך-הוא על המצרים, ולא חשובה כל-כך, לפי פשוטו של מקרא, ההדגשה על גודל וריבוי הניסים, כי אם רק את שליטתו של הקדוש-ברוך-הוא על המצרים, וזה מתבטא גם בעצם הענין של ,מאחר שחזר ונעשה מטה בלע את כולן".

יא. ,את כולן" - מטות או תנינים

לפי זה ניתן לבאר גם מדוע משתמש רש"י בביטוי ,בלע את כולן"5, ולא כלשון הפסוק ,את מטותם"*, ובמיוחד כאשר ניסוח זה - ,את כולן" - מאפשר דעות שונות* אם גם התנינים של החרטומים חזרו להיות מטות, ומטה אהרן בלע אותם כמטות, או שהם נשארו תנינים ונבלעו כך על ידי מטה אהרן -

כי פרט זה אינו קשור להדגשה שבפסוק. הכוונה העיקרית של הפסוק היא להדגיש שמטה אהרן בלע ,את