52

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

מהרש"א" מסביר, שמשמעות פירוש רש"י בגמרא לגבי נס בתוך נס, היא ש,נס הא' היא הבליעה גופה, גם אם היה תנין, ועוד נס שני שבלען אחר שנעשה מטה", ומהרש"א עצמו מפרש על יסוד דברי המדרש", פירוש אחר, שהנס הראשון הוא עצם הבליעה על ידי מטה, ו,בתוך נס הבליעה שנעשה מטה היה עוד נס אחר בתוכו, שלא נתעבה המטה על ידי הבליעה", של כל שאר המטות.

לפי זה צריך היה רש" לציין, מטעמים אלו, שהיה כאן נס בתוך נס.

ו שת אפשרויות ל,נס בתוך נס"

לכאורה יש לומר, שגם שני אופנים אלו אינם מתאימים לפשוטו של מקרא:

הפירוש הראשון, ש,נס הא' היא הבליעה גופה גם אם היה תנין", אינו מובן בפשוטו של מקרא: א) בליעת תנין על ידי תנין אחר אינה נס כלל, כי ,כן דרך התנינים לבלוע זה את זה", כפי שרואים זאת בפועל, והמהרש"א מביא זאת מדברי המדרש'5. ב) לפי

פירוש זה קשה להבין את הביטוי ,נס בתוך נס" - אין זה נס אחד המתרחש בתוך נס אחר, אלא שני נסים שונים?:.

ופירושו של המהרש"א, שהנס השני הוא ש,לא נתעבה המטה על ידי הבליעה", אינו מופיע אפילו ברמז בפשוטו של מקרא.

אך לאמיתו של דבר שאלות אלו אינן מספיקות כדי לדחות את שני הפירושים הללו:

לגבי הפירוש הראשון: א) אמנם, כאשר תנין אחד בולע תנין אחר, קטן יותר, אכן אין זה נס, אך כאשר תנין אחד בולע תנינים רבים זהו נס. ב) אמנם, הביטוי ,נס בתוך נס" אינו מתאים כל כך, כקושיית המהרש"א, אך רש"י יכול היה לומר ,שני נסים היו"י:, בדומה לדברי רש"י עצמן9 לגבי מכת שחין, כדלעיל, ,הרי נסים הרבה", או ,נס גדול"** וכדומה.

ולגבי פירוש המהרש"א, שהנס השני

3 לפי המהרש"א, כנ"ל הערה הקודמת.

הערות

  1. 9. חדא"ג שבת שם.
  2. 0. תנחומא שם.
  3. 1. תנחומא שם. ובשמו"ר שם איתא לפני דעת ר"א דנס בתוך נס: באותה שעה אמר הקב"ה אם יבלע תנין את תניניהם של מצרים מנהגו של עולם הוא נחש בולע נחש כו'. ובמדרש לקח טוב: שאם בלע התנין את התנינים אין זה אות ומופת שכן דרכו של עולם הגדול בולע את הקטן.
  4. 4. וארא ג שיחות 01
  5. 2. כן הקשה המהרש"א ,לפירש"י לא הול"ל אלא ב' נסים היו". ולכאורה יותר מתאים (לפי הנ"ל בפרש"י) ,נס גדול" (כלשון התנחומא ע"ן*) וכיו"ב, דהרי לא היו כאן ב' נסים בפועל.
  6. 4. כבתנחומא (ראה הערה 32).
  7. 7. *) אלא שבתנחומא י"ל שהלשון ,ס גדול נעשה במטה" הוא מצד שני הפרטים שמתה לאח"ז, דבלע אחר שנעשה מטה וזה שלא נתעבה ע"י הבליעה (אבל כ"א מצד עצמו לא נקרא ,נס גדול"). משא"כ בשמו"ר שמפורש הלשון ,נס גדול" על הנס שלא נתעבה המטה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.