49
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
וארא גב
א. ,ויבלע מטה אהרן"
בפרשה העוסקת במופת המטה' - לאחר ,וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין" ולאחר ,ויעשו גם הם חרטומי מצרים בלהטיהם כן וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינים" - מסיימת התורה ואומרת: ,ויבלע מטה אהרן את מטותם".
רש"י מצטט את המילים ,ויבלע מטה אהרן"?, ומפרש: ,מאחר: שחזר ונעשה מטה בלע את כולן".
בפשטות כוונת רש"י בפירושו זה היאי: בפסוקים אין מסופר, שלאחר שמטה אהרן הפך לתנין, הוא חזר והפך למטה, ולפיכך ניתן היה לחשוב, שבמלה ,ויבלע" הכוונה היא, שבהיותו תנין הוא בלע את התננים של החרטומים", וכוונת התורה במילים ,ויבלע מטה אהרן את מטותם", היא
משום שבמהותם היו אלו מטות - מטה אהרן ומטות החרטומים*.
לכן מפרש רש"י, שאין הדבר כך, אלא משמעות המילים ,ויבלע מטה אהרן" היא אכן כפשוטה: ,מאחר שחזר ונעשה מטה בלע את כולן", שלאחר שובו להיות מטה הוא בלע אותם'.
הסיבה, לכאורה, לפירוש רש"י זה, למרות שבתורה אין מוזכר ש,חזר ונעשה מטה", היא משום שוהי המשמעות הפשוטה של המילים ,ויבלע מטה אהרן...", ולא נאמר ,ויבלע תנין אהרן"*.
ובאופן זה מודגש יותר הפלא והנס, שמטה אהרן בלע, פעולה שהיא לחלוטין לא בגדרי הטבע.
ב. צס בתוך נס" לפי זה יש להבין:
הערות
- 1. שיחות 57
- 1. פרשתנו ז, ידיב.
- 0. כ"ה בדפוס א' וב' וכמה כת"י רש" (שתח"י), שהד"ה הוא ,ויבלע מטה אהרן". ובא' מכת"י רש"י (שתח"י) מעתיק רש"י בהד"ה גם התיבות ,את מטותם". וראה לקמן בפנים סעיף יא ובהערות שם.
- 3. ראה לקמן הערה 7.
- 4. ראה רא"ם, גו"א, רע"ב ועוד בפרש"י כאן. פרש"י שבת צז, א.
- 65. כמו שפי' בראב"ע כאן. וכ"ה דעת הרלב"ג כאן (וראה גם בחיי כאן בסופו). - ובראב"ע כ' על הפי' ,בי אחר ששב (מטה) בלע מטותם" - ,וזה פלא גדול". וראה לקמן בפנים סעיף ג. וש"נ.
- 6. ראב"ע כאן.
- 7. במהרש"ל כאן (יריעות שלמה ומנחת יהודה כאן) מפרש גם בפרש"י שהבליעה היתה בהיותו תנין ותנין אהרן בלע התנינים שלהם, ומביא ראי' מלשון רש"י ,מאחר" ולא ,לאחר". אבל כבר הקשו על דבריו בכמה מפרשים [ראה בארוכה הואיל משה (לתלמידו - בעל מט"מ) - באר התורה ריש פרשתנו. וכ' שט"ס בפרש"י וצ"ל ,לאחר" כבפירוש רש"י בש"ס (הובא לקמן בפנים סעיף ג). וכ"ה בדפוס ראשון ובא' מכת"י רש"י (שתח"י), וכן הועתק ברא"ם, גו"א ועוד. ובדפוס שני: אחר שחזר].
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.