46

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

4 לקוטי שלוש בחינות, וכאשר היא ניתנת למקבל, נוספת לה בחינה רביעית - השטח והכלי המקבל*:, אשר היה לפני כן בהעלם בתוך ההשפעה,

וכמשל - של האותיות (ה.מקבל") של רעיון שכלי: לכל רעיון יש ,אותיות" משלו שבהן הוא מלובש, אך ברעיון השכלי עצמו, כפי שהוא לפני שהאדם מבטאו בכלי שכלו, אין האותיות ניכרות, ומורגש רק התוכן, ,אור" השכל. כאשר מתבטא הרעיון בכלי ההשגה השכלית של האדם מתגלות האותיות וניכרות'*.

זהו אחד ההסברים להבדל שבין האבות לאמהות - שלושה אבות וארבע אמהות"*:

התארים .אב" ו,אם" קשורים להשפעתם, הולדת בנים ובנות, ואחד ההבדלים ביניהם בהשפעה הוא: בטיפת (השפעת) האב ,איברי הוולד כלולים בהעלם גדול", ואילו ה,אם מוציאתו לידי גילוי בלידתה ולד שלם"3 - מצד האב, ה,משפיע", המושפע (הוולד) עדיין אינו בצורה גלויה. = גילוי ההשפעה בפועל ממש (בכלי המקבל) הוא על ידי האם.

ומשום כך ישנם שלושה אבות = כי ההשפעה כפי שהיא מצד ה,משפיע" (אבות) מבוססת, כדלעיל, על שלוש בחינות, ואילו האמהות, מקבל, הן במספר ארבעלי.

4 מצד המקבל ומצד

המשפיע כך גם לגבי יציאת מצרים: בגאולת מצרים, כפי שבאה

מלמעלה, היתה כלולה ,בכח" כל הגאולה בשלמותה, גם הגאולה שהתגלתה בפועל בעת מתן תורה, רק ,שם" היא בהעלם.

וזהו גם אחד ההבדלים בין מצה לבין יין - (כוסות):

ב,זכריי לגאולה ולחירות" מצד התורה שבכתב - ,מוסר אביך"* - משפיע* - מודגשת הגאולה שמצד הקדועדברוך-הוא, ולכן* הזכר הוא (א)

הערות

  1. 5. עיין המשך תרס"ו ע' רח ואילך. שם ע' רפז"ח. ובכ"מ.
  2. 6. ד"ה לולב וערבה תרנ"ט (ע' לז ואילך) ובכ"מ.
  3. 7. ברכות טז, ב.
  4. 8. אגה"ק סו"ס כט (קנא, א). וראה גם תניא פ"ב.
  5. 5. וארא א
  6. 9. ועד"ז בכללות העולם שכל דבר מורכב מד' יסודות - אש רוח מים עפר (ראה רמב"ם הלי יסוה"ת רפ"ד. ומפורש בכ"מ בזהר ותקו"ז) - ומ"מ ,לא נזכר בכל ספר יצירה רק ג'". ומבואר בפרדס (ש' המכריעין פ"ג. הובא ונת' באוה"ת (שמות כרך ז) יתרו ע' ב'תרפה ואילך. סה"מ תרנ"ט שם. ובכ"מ) שיסוד העפר מתגלה ע"י הג' יסודות. ולהעיר מפרדס שם, דג' היסודות שייכים לג' אבות (חג"ת) ויסוד הד' (עפר) - מל' (ואסתר).
  7. 0. משלי א, ח. אגה"ק שבהערה 38. וראה לקמן ע' 310 הערה 52.
  8. 1. להעיר גם מלקו"ש [המתורגם] חכ"ה ע' 5 (והערה 47).
  9. 2. מתאים להמבואר בכתבי האריז"ל (פע"ח

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.