36

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שהיהודי יהיה בפועל כלי טהור ללימוד, ולפיכך כותב רבי חיים ויטאל ,אני הכותב משביע", ועל ידי עצם דברים אלו הוא נותן כוח (כידוע ש,משביעין אותו" הוא מלשון שובע"''), שבכל לימוד של חכמת הקבלה יוכל להיות, ויהיה בגלוי, ה,מאור שבה", הקושר את ה,סתים דישראל" עם ה,סתים דקודשאדבריךהוא", כך, שבסופו של דבר הוא מגיע לידי כך, שגם בגלוי ינהג. יהודי זה באופן הדרוש, והוא יגיע בעת הלימוד לדרגה שדורש רבי חיים ויטאל.

יא. הלימוד ב,מורה נבוכים" מביא לחיזוק האמונה

דומה לכך גם ספר מורה נבוכים, הן בקשר לשבועה ,ואני משביע... שלא יפרש ממנו אפילו דבר אחד ולא יבאר ממנו לזולתו אלא מה שהוא מבואר מפורש בדברי. מי שקדמני...", כפי שרואים אצל חלק ממפרשי הספר מורה נבוכים, המבארים ומפרשים את דבריו,

- וכך גם בקשר לדבריו, שהספר נועד ,להעיר איש בעל דת שהורגלה בנפשו ועלתה בהאמנתו אמיתת תורתנו והוא שלם בדתו ובמדותיו" וכו',

כ- כ"ד טבת שיחות -

שהלימוד הרצוי בספר מורה נבוכים הוא כאשר האדם איתן באמונה ,שלם בדתו ובמדותיו", אך מפני צוק העיתים, הרי כאשר האדם לומד בספר זה אף לפני היותו מושלם בדתו ובמדותיו, אך הוא יודע לפני לימודו, שהלימוד הרצוי הוא לאחר היותו שלם בדתו ובמדותיו - הרי הלימוד במורה נבוכים עצמו מועיל, ומביאו לידי כך, שתהיה לו השגה באלקות וחיזוק באמונה'''.

יב. ספר התניא - לכל *הודי

לפי זה יש לבאר את דברי אדמו"ר הזקן בהקדמתו לתניא.

וכהקדמה לכך יש לבאר:

לגבי ספר תניא קדישא, הרי מלבד זאת, שמובן ופשוט, שהוא מ,ספרי היראה אשר יסודותם בהררי קודש":'', הרי התניא כולל באופן מיוחד הוראות וענינים, אשר הם יסודות הכרחיים בעבודת ה' של כל יהודי. כפי שאדמו"ר הזקן כותב בעצמו בשער הספר, המתאר את עיקרו ותכליתו: ,מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו לבאר היטב איך הוא קרוב מאוד בדרך ארוכה וקצרה בעזרת ה' יתברך" -

הערות

  1. 1. לשמה", היינו שה,תוך" שלו בא לידי גילוי ובמילא בא ,לשמה" בפועל. וראה לקו"ש שם ע' 4. הט"
  2. 0. ראה ד"ה משביעין אותו בס' קיצורים והערות לתניא. ליקוט פירושים לתניא פ"א. ובכ"מ.
  3. 1. ראה ספר השיחות תורת שלום ע' 244, דתלמידי המגיד כשבאו להה"מ ,האבן זי דורכגעטאן דעם מורה נבוכים". וע"ש הטעם כי צ"ל ידיעה באלקות. וראה ספר השיחות תש"ב ע' 4 ואילך. וראה לקמן הערה 119.
  4. 2. לשון אדה"ז בהקדמתו לתניא (ג, ב).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.