22
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
56 לקוטי כפי שמובן גם מהשבעת? יוסף את אחיו ,פקוד יפקוד אלקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה", אשר את השבועה הזאת היה עליהם להעביר לילדיהם וכו'? כדי לדאוג לקיומה, ש,והעליתם את עצמותי מזה".
ותמוה: כאשר יבוא משה לבשר לבני ישראל שהקדושרברוך-הוא יגאלם מגלות מצרים - מדוע ישאלו בכלל ישראל על כך, ובמיוחד ,מה שמו"?!
ומסבירים על כך המפרשים5, שמשמעות השאלה ,מה שמו" היא - באיזה ,שם" תהיה הגאולה. כי ,הוא יתברך נקרא לפי פעולותיו"*, וכלשון המדרש כאן?: לפי מעשי אני נקרא. ואת זאת ישאלו ישראל: באיזה ,שם", ובאיזה אופן, יגאל הקדוש-ברוך-הוא את ישראל? האם ,במדת5 א"ל שד"י .. שעמדה לאבות (שבה נעשו להם
שמות ג
נסים נסתרים?) או במדת רחמים עליונים שתעשה בה אותות ומופתים מחודשים ביצירה",
ופירוש זה מתאים גם לדרך הפשט, עד כדי כך, שרש"י אף אינו צריך לפרש זאת - כי רש"י כבר ביאר מיד בתחילת פירושו על התורה, על המילים ,בראשית ברא אלקים"*, ששם ,אלקים" הוא מדת הדין, ושם הוי' הוא מדת הרחמים. ואף בן החמש למקרא כבר יודע, שכל ,שם" מצביע על אופן שונה בהנהגת הקדוש-ברוך-הוא את העולם.
אך אין די בתירוץ זה. כי בכל זאת, מדוע יש לחשוב שישראל ירצו לדעת בדיוק באיזו ,מדה" יגאלם הקדושברוך-הוא, עד כדי כך שמשה אומר בפשטות - ,ואמרו לי מה שמו" - מדוע חשוב להם לדעת את אופן הגאולה, הרי העיקר הוא שיגאלו מהר ככל האפשר מקושי השעבוד! וכן, מדוע יהיה להם ספק, הרי כיון שזוהי גאולה, בודאי יהא זה מצד מדת הרחמים'₪
הערות
- 2. נוסף על המובן בפשטות, שהבטחת הקב"ה ליעקב ,ואנכי אעלך גם עלה" (ויגש מו, ד) שלכן ,אל תירא מרדה מצרימה" (שם, ג) - מסר יעקב גם לבניו כדי שגם הם לא ייראו מלרדת מצרימה, ונמסר מבניו לבניהם כו'. וראה ויחי מח, כא. פרש"י שבהערה הבאה.
- 3. ויחי נ, כה (ושם, כד). וראה רש"י פרשתנו ג, יח: סימן זה מסור כו'.
- 4. ראה רש"י בשלח (יג, יט) ,השביעם שישביעו לבניהם".
- 5. ראה רמב"ן, ספורנו, גו"א ועוד כאן.
- 6. ל' הגו"א כאן.
- 7. שמו"ר פ"ג, ו. וראה פרש"י לעיל (וישלח לב, ל) בנוגע למלאך.
- 8. ל' הרמב"ן (והועתק בבחיי) כאן. ובגו"א כאן באו"א קצת (ע"ש).
- 9. הוספת הבחיי על לשון הרמב"ן.
- 0. בראשית א, א ד"ה ברא אלקים. וכן בפרש"י נח ח, א. ועוד. - וכן מפרש תוכן השם א"ל שד"י (פרש"י לך יז, א. תולדות כח, ג).
- 1. ומ"ש הרמב"ן ,במדת רחמים עליונים (ש)תעשה בה אותות ומופתים מחודשים ביצירה" - הרי: (א) בפרש"י לא הוזכר שמשם הוי' באים ,מופתים מחודשים ביצירה". (ב) ועיקר (כנ"ל בפנים): העיקר הוא שיגאלו משעבוד וגלות מצרים, ומהי הפשיטות שבנ"י ישאלו על אופן הגאולה (וכן קשה במ"ש בגו"א כאן). ועוד.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה לקו"ש חכ"ו ע' 22
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.