17
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
₪ לקוטי אם כי בהבדל משמעותי: שם הענין הוא באמת, לא רק מצד הפועל, אלא גם מצד ה/,בכוח" - ,מחויב המציאות".
ולפיכך, אף כאשר יהודי חש שהבריאה יש מאין היא ,פלא (גדול) יותר מקריעת ים סוף", ושנס זה הוא ,בכל יום תמיד", וכן ,בנשימה שאדם נושם", הרי בפועל אין הוא יוצא מגדרו וטבעו עד כדי אמירת הלל על כך, כי בפועל אין מתחולל כאן שינוי, ויש כאן תמידיות במעמדו ובמצבו.
2 דרגת ,אהיה אשר אהיה"- ,עמכם בשעבוד"
לפי כל האמור לעיל יש לקשר בין פירוש הרמב"ם על ,אהיה אשר אהיה" לבין דברי הגמרא'* ,אני הייתי עמכם בשעבוד זה ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכיות":
בדברי הגמרא ,אני הייתי עמכם בשעבוד זה" אין הכוונה לכך שהקדושברוך-הוא נמצא שם באופן שהדברים ,אינם נוגעים לו", והוא מובדל מן השעבוד, אלא, כביכול, השעבוד
שמות ב
,נוגע" לקדוש-ברוך-הוא, כפי שמדייק רש"י ,אהיה עמם בצרה הזאת". ומקרא מלא דיבר הכתוב ,בכל צרתם לן צר"?א.
וזה נובע מצד השכינה ששוכנת ומתלבשתי* עד למטה מטה ביותר - שכינה עמהם'* בגלותא* - מה שאין כן ז"א (זעיר אנפין) דאצילות*, ובמיוחד'" דרגת ,,כתר", הרי הם ,לא (באל"ף) צר"*, אך לא כן מצד הדרגה שהיא נעלית באופן של אין-ערוך, מצד ,אהיה אשר אהיה":
הדרגה באלקות הקשורה לשמות הקדושים שאינם נמחקים = כלומר, האופן שבו האור האלקי מאיר באמצעות השמות הקדושים - היא מצד ה,בלי הגבלה" של האלקות, שמצדה יכול האור האלקי להיות בכל מקום גם בגלות, אך שם אין הוא ,עמכם בשעבוד", ,עמם בצרה הזאת", אלא באופן של ניתוק - לא צר, באל"ף.
ואילו הדרגה של ,,אהיה אשר אהיה", ,מחוייב המציאות", הרי מבחינה זו
הערות
- 1. פ' בא שער לח בתחלתו) שלמעלה מכל ענין וגדר של שינוי.
- 1. התיווך עם פירוש המדרש באה" אשר אהי' (אני נקרא לפי מעשי) מובן עפמ"ש בגבורות ה' (לפירושו הנ"ל סוף הערה 60) דמסיים שם ,ומאחר שהוא הוי' פשוטה לכך אין לו יתברך שם קבוע רק לפי המעשה של אותה שעה". ועפ"ז מובן גם לפירוש הרמב"ם.
- 2. ישעי' סג, ט.
- 3. תניא פמ"א (נז, ב).
- 4. מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי.
- 5. זח"א קנ, ב. וראה גם זח"ג צ, ב. קצז, ב. ובכ"מ.
- 6. עולם האחדות, כולו טוב. וראה תו"א ס"פ תרומה.
- 7. ראה יהל אור שבהערה הבאה ד,לו" בואו הוא בז"א. ואכ"מ.
- 8. ראה זח"א שם. יהל אור ע' שסא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.