11

בשעבוד זה, ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכיות" - מובן, שזהו אינו שם של הקדוש-ברוך-הוא, אלא, להיפך, בכך אומר הקדוש-ברוך-הוא שאין כאן חשיבות לשמו, כי תמיד יהיה עמהם - הן כשנקרא בשם הו" - הרחמים, או בשסם אלקים... - כפי שמבאר הרמב"ן< דרשה זו%.

לפי זה יש לומר, שלפיכך סובר בעל ,בית יוסף", שלדעת הרמב"ם ,אהיה אשר אהיה" אינו אחד משמותיו של הקדוש-ברוך-הוא.

ג. ב,מורה נבוכים" - ,אהיה" איננו שס

ולכאורה נראה ש,אהיה אשר אהיה" אינו שם של הקדוש-ברוך-הוא גם מדברי הרמב"ם עצמו ב,מורה נבוכים"?: הוא מסביר שם בהרחבה את

ברכות שם). והוא בהתאם לפירוש תיבת ,אהי" שבכתוב. ואכ"מ.

5 עה"ת כאן פסוק יג: הקב"ה השיבו למה זה ישאלו לשמי אין להם צורך לראי' אחרת כו'. ע"ש.

6) ועד"ז הוא לפי ב' ביאורים אחרונים שבאברבנאל פרשתנו כאן. ולכאורה כן משמע מתחלת דברי הכוזרי שם: וכאשר שאלו ואמר ואמרו לי מה שמו, ענהו לאמר מה להם לבקש מה שלא יוכלו להשיגו דומה למה שאמר המלאך (שופטים יג, יח) למה זה תשאל לשמי והוא פלאי (אבל ממשיך) אך אמור להם אהי', ופירושו אשר אה" והטעם הנמצא אשר אמצא להם בעת שיבקשוני כו'. וע"ש במפרשים.

7) ח"א פס"ג. וראה בארוכה במפרשי התורה כאן (רמב"ן, אברבנאל, עקידה ועוד) מה שהשיגו על המו"נ שם. ואכ"מ.

שאלת משה ,ואמרו לי מה שמו", שמשה לא התכוון לשאול בכך מהו שמו של הקדוש-ברוך-הוא,

שהרי ממילא לא היתה זו הוכחה לישראל ש,ה' שלחני", כפי שהוא מסביר זאת: אילו ידעו ישראל את שמו של הקדושדברוך-הוא, הרי דברי משה לא היו מהווים הוכחה ואות לכך שהקדושדברוך-הוא שלחו, כי כשם שישראל יודעים את שמו יתברך, כך (ועל-אחת "כמהדוכמה) יכול משה לדעת זאת קודם לכן. ואם לא ידעו ישראל את שמו של הקדוש-ברוך-הוא, הרי שוב לא תהא זו הוכחה עבורם אם משה יאמר שזהו השם -

אלא, שאלתו של משה היתה אודות הוכחה לבני ישראל על מציאות השם - ,מפני שכל בני אדם אז אלא יחידים2 לא היו מרגישים במציאות השם"; ואמירתו ,מה שמו" היא ,לגדלו ולהדרו בסיפור, כאילו אמר שעצמך ואמיתתך לא יסכל אותה אדם", ואילו לגבי ה,,שם" תיתכן ,סכלות", ,אף שעל דרך האמת סכלותם היה על מציאותו יתעלה"?",

ועל כך ,למדהו השם שמדע