471

או שדר בעירו, ,עניי עירך קודמין"*, וכיו"ב, כי אם, באופן שאינו חייב לו מאומה, ולא עוד, אלא שאינו מכירו ומעולם לא ראהו], אין זה ענין של צדקה לאמיתתו -- מכיון שישנו הכרת בדבר, שכן, לולי נתינה זו אינו יכול לקיים את ציווי הקב"ה, ובפרט ציווי הכי נעלה -- ,שקולה'י צדקה כנגד כל המצוות"!

ואדרבה: ככל שקיום מצות הצדקה הוא בשלימות נעלית יותר (לא מפני טעם וסיבה של התחייבות כל שהיא כו'), מודגש עוד יותר שאין זה ענין של צדקה לאמיתתו -- דמכיון שדוקא באופן כזה יכול לקיים את מצות הצדקה בשלימותה, הרי מוכרח הוא בדבר.

ולכן, ענין הצדקה לאמיתתו אינו אלא אצל הקב"ה -- ,לך ה' הצדקה? - שאינו מוכרח בזה כלל וכלל.

[ואין סתירה לזה מהענין ד,למעשה ידיך תכסוף":י -- שהרי ענין זה גופא אינו אלא מכיון שכך עלה ברצונו ית', ולא מפני ההכרח ח"ו, שהרי הקב"ה אינו מוכרח בשום דבר" (כמדובר בארוכה בהתוועדות שלפנ"זי)].

ו47

וזהו הקשר עם כללות הענין ד,צום ויום רצון לה'", ,צום אבחרהו" -- בח" הרצון דלמעלה, עד לענין הבחירה שלמעלה גם מהענין דעלה ברצונו ית', שאינו מוכרח בשום דבר, כי אם מפני הבחירה כו'.

ולכן, כדי לגלות את הענין ד,צום ויום רצון לה'", עד ל,צום אבחרהו" --

יש להוסיף במצות הצדקה, שהיא מעין

ודוגמת ,מצות ה' ממש . . בתורת צדקה וחסד חנם", מצד הרצון והבחירה דלמעלה.

ובהתאם לכך, יחלקו ע* ה,טנקיסטים" -- כרגיל בכינוסים כאלו -- שטר של דולר לכל אחד ואחת מהנמצאים כאן, על מנת לתתו לצדקה, וכל המוסיף מדילי' -- תבוא עליו ברכה.

יב. ויה"ר שבעגלא דידן ממש נזכה לענין ד,סמך .. .אל ירושלים", למעליותא, באופן ד,סומך נופלים",

ע"י השלמת העבודה דהפיכת העלם והסתר וחושך הגלות ומרירות הגלות - לנהורא ומיתקא, היינו, שהמצב ד,החושך יכסה ארץ"יי פועל אך ורק הוספה ב,נר מצוה ותורה אור"", כיתרון האור מן החושך', ועד אשר, עי"ז מהפכים את חושך הגלות לאור גדול ביותר, כאמור, ,לילה כיום יאיר'י ,

וכל זה -- במהרה בימינו ממש, ובפשטות ממש, בעוה"ז הגשמי, אשר, עם היותו תחתון שאין תחתון למטה ממנו, הרי דוקא בו בחר הקב"ה ששם תהי' דירתו ית', ומכיון שכן, צריך הדבר לבוא בגלוי (לא רק בעולם העש" הרוחני, אלא) גם ובעיקר בעולם העש" הגשמי.