467

ידוע* הסיפור אודות שאלתו של הצ"צ -- בהיותו ילד שלמד בחדר - לזקנו אדמו"ר הזקן: היתכן שיעקב אבינו, בחיר האבות"י, יהיו מבחר שנות חייו י"ז שנה שגר בארץ מצרים, ערות?? הארץ?! והסביר לו אדמו"ר הזקן את ביאור הענין באותיות פשוטות שנתקבלו בשכלו ונעשו ,דם ובשר כבשרו"'? -- למרות היותו ילד קטן, כמה שנים לפני שנעשה בר-דעת (כאשר נעשה בן י"ג שנה?י, שאז נתחייב בכל עניני התורה ומצוותי).

ולהעיר, אף ששאלה זו נשאלה ע" הצ"צ בהיותו במצב של קטנות המותין, ובהתאם לכך ה" המענה של אדמו"ר הזקן, באופן המובן גם במצב של קטנות המוחין -- אעפ"כ, יש בזה כל העומק הכי נעלה השייך לתורתו של אדמו"ר הזקן, נשמה חדשה?, וכן הענין ד,שני אור", החיבור דתורת הנגלה ותורת הנסתר כפי שבאים בתיבה אחת+

אמנם, ביאור זה נאמר באותיות פשוטות המובנות גם לקטן, ובלשון הכתוב'": ,חנוך לנער על פי דרכו", שהרי בביאור זה לא נכללו ענינים קשים ומסובכים בנגלה דתורה, ועאכו"כ

בפנימיות התורה, כי אם ,על פי דרכו" של קטז:

אבל אעפ"כ, הרי כללות הענין ד,חנוך לנער על פי דרכו" מהוה היסוד לכל הענינים שלאח"ז, כהמשך הכתוב: ,גם כי יזקין לא יסור ממנה", כלומר, אע"פ שלכאורה, ,מדכתיב על פי דרכו, משמע, שאינה דרך האמת לאמיתו, וא"כ, מאי מעליותא שגם כי יזקין לא יסור ממנה" (כפי ששואל אדמו"ר הזקן בספר תניא קדישא*), הרי הביאור בזה -- בפשטות -- שלולי זאת לא הי' מגיע לעילוי ד,גם כי יזקין", וכן הוא בנוגע ללימוד התורה, שהעילוי ד,כי יזקין", ,זקן שקנה תכמה"י:, שהתכמה (תורה) נעשית קנינו, ,תורה דילי'"*י, ,נקראת על שמו"?: -- אינו אלא לאחרי הקדמת לימוד התורה בקטנותו, בהיותו ,נער".

ובעומק יותר -- שגם . בלימוד ד,נערי, לימוד ע"ד הפשט, ישנו (בהעלם) כל העומק דאופני הלימוד שלמעלה מזה, עד לתכלית העילוי, שכן, כל אופני הלימוד שבתורה, פשט רמז דרוש וסוד, שהם כנגד ד' עולמות

אבי"ע (שהרי התורה היא בכל העולמות

-- תורה דאצילות, תורה דבריאה, תורה דיצירה ותורה דעשי)", הם ,תורה אחת", היינו, שאותו ענין בתורה כפי שהוא בתכלית העילוי, ,רזין דרזין", עד כפי שהענין הוא בעצמותו ומהותו יתי - הוא הוא הענין שנמשך ומתגלה בחלק הפשט שבתורה, בעולם העש"

ע' 36. וש'נ.