465
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שמצינו מעמד**3
.אי אפשר שיהי' קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו, וקרבנות הציבור (החל מקרבן תמיד, פעמיים בכל יום) הן קרבן של כל ישראל, ואי אפשר שיהיו ישראל כולן עומדים בעזרה בשעת קרבן, לפיכך תקנו נביאים הראשונים שיבררו מישראל כשרים ויראי חטא, ויהיו שלוחי כל ישראל לעמוד על הקרבנות, והם הנקראים אנשי מעמד, וחלקו אותם כ"ד מעמדות, כמנין משמרות כהונה ולוי'".
והנה, בין עניני העבודה ד,אנשי מעמד" -- ,יהיו מתפללין על קרבן
בנוגע לתעניות ך,אנשי
אחיהם שיתקבל ברצון"*, וכמו כן ,היו.
מתענין", שכן, ע"י הצום פועלים עילוי מיוחד (כנ"ל מדברי אדמו"ר הזקן באגה"ת).
אמנם, תעניות אלו היו רק ,ארבעה ימים בשבוע, מיום ב' ועד יום חמישי, ולא היו מתעניז ערב שבת מפני כבוד השבת, ולא באחד בשבת כדי שלא יצאו ממנוחה ועונג (מצוה ,לענגו בעונג אכילה ושתי'**) ליגיעה ותענית".
כלומר: למרות גודל העילוי דענין התענית -- הרי ביום ראשון הסמוך לשבת, אי-אפשר להתענות, מצד ההגבלות שבהם נברא האדם ע" הקב"ה, שאין בכחו לצאת ,מעונג שבת לצום', ועד כדי כך, שאפילו ,אנשי מעמד", אשר, להיותם באי-כח של כל ישראל, בודאי יש להם' כחות מיוחדים
כו' -- אעפ"כ, אין בכחם לצאת ,מעונג שבת לצום".
ונמצא, שכאשר יום התענית (עשרה בטבת) חל ,באחד בשבת", וישנו חיוב להתענות בו, אע"פ שעי"ז ,יצאו מעונג שבת לצום" -- הרי זה מורה על גודל מעלת התענית: (א) מכיון שצער התענית גדול יותר מפני היציאה ,מעונג שבת לצום" -- הרי גם העילוי שבתענית (.צום ויום רצון לה'", ,צום אבחרהו") הוא באופן נעלה יותר, (ב) מעין ודוגמת החומר (ובמילא -- העילוי) המיוחד דעשרה בטבתיי, ,שאפילו הי' חל בשבת לא היו יכולין לדחותו ליום אחר".
ו ביאור ההוראה דפרשת השבוע והיום, ושייכותה המיוחדת לתוכן הענין דעשרה בטבת, ,סמך מלך בבל אל ירושלים". ובהקדמה:
בפרשת השבוע, וכן בחלק הפרשה דיום ראשון -- ישנם כו"כ ענינים. אמנם, כל ענינים אלו כלולים בהתחלת הפרשה, שהיא גם ,ראש" הפרשה, ע"ד ובדוגמת ה,ראש" שכולל את כל פרטי הענינים השייכים ל,ראש" זה (שהוא ה,ראש" שלהם).
ויש להוסיף, ש,ראש" הפרשה כולל במיוחד את החלק הראשון שבפרשה (החלק השייך ליום ראשון) -- ששמו ,ראשון", הוא גם מלשון ,ראש", היינו, שבו מתגלה עיקר התוקף וה,שטורעם" של ה,ראש" יותר מבשאר חלקי הפרשה, ובמילא, ,ראש" הפרשה שייך במיוחד לחלק ה,ראשון" שבפרשה (השיעור דיום ראשוןז).
[דוגמא לדבר -- ב,ראש" שבאדם, שעם היותו כולל ומנהיג את כל אברי
הערות
- 4. תענית רפ"ד (ובגמרא שם). רמב"ם הל' כלי המקדש רפ"ו.
- 5. תענית כז, ב.
- 6. רמב"ם הל' שבת פ"ל ה'א:-ז. שו"ע אדהיז ריש הלי שבת.
- 4. עשוה בטבת תשמ"ו
- 5. שיחות 5+
- 7. אלא שבנוגע לקביעות ביום א' -- ,נמשך* גם בשאר התעניות. ואכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.