462

2 לקוטי

ב. ולהעיר, שגם לאחרי ביאת משיח צדקנו (שבודאי יבוא במהרה בימינו ממש), שאז יבטלו כל עניני הצומות - יהיו הוראות אלו בתקפן, שהרי הוראות אלו הם הוראות התורה, ו,התורה היא נצחית".

ובמכ"ש וק"ו: אם עניני התורה הם בתוקף נצחי גם עתה, כאשר כללות עניז הזמן הוא בגדרי התחלקות ושינוי (כשם שכללות העולם הוא באופן של שינוי כו', ועד -- ,עלמא דשיקרא") -- הרי עאכו"כ שהם בקיום נצחי לאחרי ביאת משיח צדקנו (כולל -- לאחרי התקופה הראשונה עלי' נאמר ,אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד"*, גם לאחרי השלימות דימות המשיףח*), כאשר ,גם הזמן (גופא) יהיי בבחי' נצחיות דא"ס שלמעלה מן הזמן ממש"י.

אלא שלעתיד לבוא תהי' ההוראה רק בנוגקע לחלק הטוב והעילוי דעניני הצומות (ובנדו"ד, עשרה בטבת), ואדרבה -- ביתר שאת כו'.

והעניז בזה:

החידוש דימות המשית הוא% - בשתים:

א) בקו ד,סור מרע*, שלילת כל ענינים בלתי-רצויים, כמ"ש? ,את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", ובלשון הרמב"ם בסיום וחותם ספרו: ,באותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה וכו'",

ב) בקו ד,ועשה טוב"י, להוסיף באור ד,תורה אור"" -- כהמשך דברי הרמב"ם: ,ולא יהי" עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד", ועאכו"כ בנ" - ,יהיו ישראל חכמים גדולים . . וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם", ויתירה מזה - כפי שממשיך ,שנאמר'' כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", היינו, לא רק ,כפי כח האדם", כי אם באופן ש,דעה את ה'" מקיפה ומכסה את כל מציאותו של האדם, בדוגמת מי הים שמכסים את מציאותם של כל הברואים שבים (ריבוי עצום של ברואים, ובהם ברואים גדולים כו'), עד שהם באופן של ,אין-סוף" (מים שאין להם סוף:י) ביחס לברואים שבים, ודוגמתו בהשגת הבורא - עד לאופן שבאין-ערוך לגמרי ל,כח האדם".

ודוגמתו בחידוש דימות המשיח בענין הצומות, אשר, ע"פ פס"ד הרמב"םט (פס"ד להלכה, בספר שענינו ,הלכות הלכות**') -- ישנם בזה ב' ענינים: (א) ,בל הצומות האלו עתידים ליבטל לימות המשיח", היינו, ביטול הענין הבלתירצוי שבצומות, (ב) וכמו כן יהי' חידוש בענין הטוב שבצומות, כהמשך דברי הרמב"ם: ,ולא עוד, אלא שהם עתידים להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה, שנאמר*' כה אמר ה' צבאות צום הרביעי גו' וצום העשירי יה" לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים", ועד