459

ויש להוסיף שכן הוא גם בעניננו, בנוגע לפעולתם של ישראל על אוה"ע לקיים מצוות בני נח -- שהרי כאשר ישנו מצב ד,סמך מלך בבל אל ירושלים" כפשוטו, היינו, שנמצא קרוב לירושלים, אזי נקל יותר לפעול עליו בכל הקשור לקיום מצוות בני נח, מכיון שאין צורך ללכת למקום רחוק עד שיבואו אליו, אלא הוא בא סמוך לירושלים. ועי"ז נפעל הענין ד,סמך" מלשון עזר וסיוע -- שהרי בבואו קרוב לירושלים מסייע לבנ"י לקיים את הציווי שלהם, כולל הציוול שנצטוו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח.

ויש לקשר גם ענין זה עם שיעור היומי ברמב"ם:

בשיעור היומי"י כותב הרמב"ם: ,אסור לגזול כל שהוא דין תורה, אפילו עכו"ם??י אסור לגזלו", ובשו"ע אדה"ז: ,אסור לגזול . . כל שהוא דין תורה בין מישראל בין מנכרי בין גדול בין קטן".

כלומר: ביחד עם האיסור דגזילה בנוגע ליהודי -- מזהירים ומדגישים שאיסור זה הוא (וגם: לא ,גם", אלא) ,בין מישראל בין מנכרי".

ואולי י"ל שבנוגע ל,כל שהוא", פחות משוה פרוטה, יש חומרא יתירה בנוגע לגוי -- שאינו מוחל (אפילו) על פחות משוה פרוטה'*י.

%

כ ויה"ר אשר בעמדנו ב,יום רצון" דעשרה בטבת, שיש בו העילוי ד,בעצם היום הזה", ע"ד ובדוגמת העילוי דיוהכ"פ

(כנ"ל בארוכה) -- ינצלו יום סגולה זה באופן המתאים, כדי למלא ולהשלים את כל עניני העבודה הקשורים עם יום התענית.

ובפרט כאשר נמצאים בעשרה בטבת -- כאשר חומת ירושלים היא עדיין בשלימותה (שהרי בעשרה בטבת הי' רק מצור על ירושלים), ולכן, נקל יותר לבטל את הענין הבלתי-רצוי כיון שהוא עוד בתחילתו, ובמילא -- לא יבואו המאורעות שלאח"ז (כנ"ל ס"ז).

ובכללות -- לפעול את הפיכת הצומות לימים-טובים וימי ששון ושמחה, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, אשר, כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו:יי, לא נותר לנו אלא ,לצחצח את הכפתורים" של ,בגדי-השרד" כדי שנהי' מוכנים לצאת לקבל פני משיח צדקנו.

וגם כאשר נמצאים ברגעים האחרונים דזמן הגלות, בארץ מצרים, אשר ,כל המלכיות (גליות) נקראו ע"ש מצרים"" --

הרי מכיון שיש ליהודי ,חלק אלקה ממעל ממש", וגם ,שכינתא בגלותא*"י, ונוסף לזה ישנו הענין ד,להורות לפניו גושנה" -- לימוד התורה, אשר עי"ז נפעל עִנין הקירוב -- ,גושנה", מלשון גישה (,ויגש")יּ, הן הקירוב דישראל והקב"ה, והן הקירוב דכל בנ'י -- באופן ד,אחד באחד יגשו"*',