457

ומוסיף בהלכה ב': ,ואסור לגזול כל שהוא דין תורה", וכפי שמבאר אדמו"ר הזקן בשו"ע שלו: ,אע"פ שפחות משוה פרוטה אינו נקרא ממון . . הרי חצי שיעור אסור מן התורה לכתחילה" - שבזה מודגש גודל החומר דגזילה, אפילו בנוגע לדבר הכי קטן, פחות משוה פרוטה, וענינו בעבודה'יי -- שכל פרט ופרט שבעולם, אפילו דבר הכי קטן, יש בו ניצוץ אלקי, ולכן, צריכים לשמרו שלא יאבד ויפול לרשות דלעו"ז ח"ו.

וממשיך הרמב"ם באותה הלכה -- ,אין לוקין על לאו זה, שהרי הכתוב נתקו לעשה, שנאמר**י והשיב את הגזילה אשר גזל, זו מצות עשה":

גם כאשר אירע (מסיבה שונה ומשונה) ענין של גזילה, שדבר מסיים נגזל מרשות הקדושה לרשות דלעו"ז -- אין לאדם ליפול ברוחו ח"ו, בידעו שביכולתו ובכחו להשיב את הגזילה.

ולא עוד אלא שעי"ז יקיים ,מצות עשה" שלא ה" יכול לקיימה לולי ענין הגזילה!

אמנם, לכתחילה אסור לו לאדם שיביא את עצמו למצב שיצטרך לקיים את המצוה ד,והשיב את הגזילה*", היינו, שאין לו לגזול אפילו לא בשביל ש,יזכה" לקיים את ,מצות עשה" ד,והשיב את הגזילה", וכמ"ש אדמו"ר הזקן בשו"ע שלו5י: ,ואפילו הגונב ע"ד להחזיר אותו החפץ עצמו . . הרי זה עובר בל"ת".

אלא שאם בכל זאת אירע דבר בלתירצוי, ועבר חו על איסור של גזילה -- עליו לדעת שיש תיקון לדבר, להשיב את

הגזילה*י, ולא עוד אלא שעי"ז בא לעילוי גדול יותר -- אתהפכא חשוכא לנהורא*"'.

יח. עפ"ז מובן הקשר דשיעור היומי ברמב"ם עם שיעור חומש היומי, וכללות עניז התענית:

תוכן ונקודת האמור לעיל אודות ענין התענית הוא -- שבה מודגשת כללות עבודת האדם לגלות את ה,טוב מאד" שבכל עניני הבריאה, הן בנוגע לפעולה עם הגוף הגשמי דוקא, תחתון שאין למטה ממנו, והן בנוגע לגילוי ה,טוב מאד" אפילו בדבר בלתי-רצוי, הפיכת ענין של עינוי ותענית ל,יום רצון לה'", עד לתכלית השלימות שבזה -- הפיכת כללות ענין הגלות לגאולה, שאז (יתבטלו כל הצומות, ולא עוד אלא ש)יהיו ימים טובים וימי ששון ושמחה.

וזהו גם תוכז שיעור חומש היומי - העבודה דכיבוש הארץ, ע"י המלחמה ד,גד גדוד יגודנו",

החל מבירור הגוף ונה"ב, ע"י עבודת התפלה, ,בחרבי ובקשתי*"' -- ענין של מלחמה, היינו, המלחמה הפנימית דנה"א עם נה"ב, תחילה באופן דאתכפיא, עד לשלימות העבודה -- באופן דאתהפכא,

וכמו כן בנוגע לפעולה בעולם, כיבוש הארץ -- לגלות את האלקות שבכל דבר