441
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ובזמן פלוני אירע כך וכך, ומאורע זה לא הי' באופן ד,נקרה נקרית", אלא מלכתחילה ניתנה פקודה ע"י פלוני בן פלוני שאנשי הצבא שלו יכנסו למקום פלוני -- ששם נמצאים אלו שיש להם עמהם ,חשבונות" [בהתאם למנהג קבוע מדורי-דורות אצל שני הצדדים, כנ"ל], כדי שיעשו שם מה שעשו, ואותם אנשים ביצעו את הפקודה שניתנה להם וכו'.
ורק לאחרי שיפרטו את כל פרטי המאורעות הנ"ל, בצירוף השמות דהקשורים בפרשה -- הנה רק לאחרי כל זה שייך להתחיל לחקור האם ישנו מי שידע אודות המאורע והי' יכול למחות על כך ולנסות למנוע זאת, תוך כדי סכסוך עם נשיא המדינה שהוא הבעה"ב במדינה זו, ואח"כ ע"פ החוק הבין לאומי יכול לתבוע אותו בפני ה,או"ם" על התערבותו בענינה הפנימיים של מדינה זרה, ובהתאם לכך לקבוע האם בכל זאת הי' צריך יהודי זה
והאם יש מקום להענישו על זה!
ח. וכאן רואים עד כמה גדול וחמור ,רגש-הנחיתות" כלפי הגוי:
ישנם הטוענים שאסור להתגרות בגוים, ולכן, טענו שיש להזהר שלא לפרסם מי הוא שנתן פקודה זו ומי הם אלו שביצעו את הפקודה בפועל.
טענה זו נתבטלה כבר, מכיון שאומות העולס עצמם ,הרעישו" כבר אודות עניו זה, ואעפ"כ, ממשיכים היהודים לחקור ולדרוש אודות ,אשמתם" -- כביכול -- של היהודים במאורע זה!
וכאז עומדים אומות העולם ומשתוממים: כיצד יכולים לאבד את ההכרה של כבוד עצמי, אף לא במדה הכי קטנה?!
לאחרי שהכל יודעים מי נתן הפקודה לעשות את הדבר, ומי ביצע הדבר בפועל -- באים היהודים ומקימים ,ועדת-חקירה" המתעלמת לגמרי מעצם המאורע, עכ"פ עוברת בשתיקה גמורה על זה ועוסקת לחקור ולדרוש האם ישנו יהודי שהי' יכול למחות ולא מיחה, שאז צריכים להענישו על זה, תוך כדי התעלמות מוחלטת מהעובדה שפב"פ שנתן את הפקודה לעשות את המעשה (שהוא האחראי לעצם המעשה) -- הנה לא זו בלבד שאף א' אינו חושב להענישו, אלא חולקים לו כבוד!!
כאשר ישנה טענה ב,או"ם" נגד ישראל -- טוענים יהודים: מה שעשו עמהם מודיעים הם, ומה שהם עשו אינם מודיעים, כלומר, היתכן לדבר על ,עוולה" של יהודים מבלי להזכיר שה,עוולות" שנעשו ליהודים ע"י ה,מחבלים" הם כמה פעמים ככה ולא מאותו הסוג כלל!
ולעומת זאת -- כאשר העמידו יהודים בנסיון דומה, מתנהגים הם באופן כזה: הם בעצמם מעלימים את מעשיהם של הגוים במאורע זה, וכל החקירה והדרישה ב,ועדת-החקירה" (והרעש בכל העיתונים) מתנהלת כולה נגד היהודים שאולי ידעו אודות המאורע ולא ניסו לעכב ולמנוע זאת!
ויתירה מזו: חקירתם של היהודים מלווה ב,בזיונות" -- ,זילותא דבי דינא" (אם בכלל אפשר לקרוא לזה ,בית-דיז") -- שלא מסתפקים בזה שכבר חקרוו יהודי מסויים, אלא חוזרים וקוראים פעם נוספת, כדי לחקור אותו שנית, תוך כדי פירסום בכל העיתונים שתפסו אותו ב,דבר שקר" [לפרסם דבר כזה -- קודם ש,ועדת החקירה" הגישה את ממצאיי, וקבעה פסק הדין -- לא נעשה אפילו
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.