439
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שו"ע -- שהגוי צריך להתנהג באופן כך, הרי הגוי מתנהג כן בפועל, מכיון ש,מזליי חזי"!
ועד שהקב"ה ממלא את בקשת בנ" - ,ונשאתני ממצרים" -- ומוציא את כל בנ"י מהגלות, בחסד וברחמים, בקרוב ממש, ובאופן ד,ארו עם ענני שמיא", ומביאם לארצנו הקדושה כפי שהיא בשלימותה, ובתכלית השלימות - ,כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך", כלומר, שבנ"י מקבלים מאת הקב"ה - מידו המלאה הפתוחה הקדושה וה" רחבה -- את כל השטחים השייכים לארץ דז' אומות ותיכף ומיד דעשר אומות, כולל ,קני קניזי וקדמוני", כפי שהבטיח הקב"ה ב,ברית בין הבתרים" (שבה נגזרה גם גזירת הגלות) - ,לזרעך נתתי את הארץ הזאת גו' את הקיני גו"
ה. ישנו ענין העומד על הפרק שבו רואים בגלוי ובהבלטה עד כמה גדול ,רגש הנחיתות" כלפי גויים ו,גוי"שקייט", וכז את תוצאת הדברים -- שלא זו בלבד שאין מקבלים שום ענין של כבוד כו', אלא אדרבה: עי"ז מתבזים עוד יותר בעיני האומות, כדלקמן.
הקשור עם הקמת ,ועדת-החקירה" כדי לחקור את המאורעות שאירעו במחנות הפליטים:
-- מבלי להכנס כלל להשאלה הצריך הי' למנות הועדה בכלל, ועוד וזהו העיקר -- האם הייתה האפשריות לא למנותה למרות הלחץ מבחוץ ומבפנים --
נוצרים ומוסלמים נלחמו זה בזה - ,וסכסכתי מצרים במצרים" -- וב-
עקבות כך נערכה ,שחיטה" ורצח" כו" במחנות הפליטים.
וכאשר הולכים ,לחקור* את פרטי המאורע -- הנה במקום להתייחס לעצם המאורע, כלומר, מי הם אלו שעשו את המעשה בפועל ממש, ומי הוא זה אשר נתן להם את הפקודה לעשות זאת, שזהו הענין העיקרי והחשוב במאורע זה, הנה במקום זה עורכים חקירה ודרישה בענין צדדי;
היות שנתעוררה קס"ד שיתכן שיהודים ידעו אודות המאורע ולא סיכנו את חייהם כדי לנסות למנוע מלחמה בין נוצרי למוסלמי, אשר לכן צריכים לחקור יהודי פלוני, ויהודי שני ושלישי כו', האם הי' בדרגת ,צדיק גמור", או ,צדיק שאינו גמור", או אולי ,בינוני" וכו" -- בזה שאולי לא קיים את חובתו לעשות שלום בין הנ"ל!!
מי מקים ,ועדת-חקירה* זו -- יהודים בעצמם, ומקימים אותה בירושלים עיר הקודש, ומטרתה הבלעדית -- לחקור ולשפוט את היהודים על שלא סיכנו את חייהם למנוע מלחמה בין נוצרי למוסלמי (אם אכן יתברר סו"ס אשר ה" בידם למחות ואשר ידעו אודות המאורע מקודם לכן)!
אם מישהו רוצה להאשים את היהודים על אי התערבותם בין הנוצרים, שע"פ החוק הבין-לאומי דהאומות היו הם הבעה"ב הבלעדיים דמקומות ההם, כ"א למנוע אותם ולעכבט מלהכנס למקומות ההם ששם נמצאו המוסלמים -- הנה לכל לראש צריכים לחקור מי הם שנכנסו ומי עמד בראשם ומי הם שעשו זאת בפועל ממש, ומי הוא שנתן להם את הפקודה לעשות זאת, ולהכריז ולפרסם זאת ללא כל פחד, ורק לאחר שהאשמים בעצם המאורע יבואו על
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.