426
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
46 לקוטי
בפועל זעט מען לכאורה פונקט פּאַרקערט: די ערשטע הפטרה (,רני ושמחי גו'") האָט מער שייכות צו חנוכה ווי די צווייטע הפטרה, כנ"ל9.
הערות
- 9. ועאכו"כ בעניני חנוכה, שהלכה כבית הלל, ש,יום ראשון מדליק א' מכאן ואילך מוסיף והולך כו דמעלין בקודש" (שבת כא, ב. טושו"ע או"ח סתרע"א ס"ב). ועד ש,חנוכה" ר"ת [כידוע שלמדים כמה הלכות מר"ת (ראה לדוגמא שבת פי"ב מ"ה וברע"ב ותויו"ט שם. ועוד)], ,ח' נרות והלכה כבית הלל" (אבודרהם סדר הדלקת גר חנוכה (ד"ה והטעם). הובא בעט"ז ופמ"ג או"ח סתר"ע).
- 0. ויתירה מזה: אע"פ שנרות שלמה קדמו (בזמן) מ"מ נבואת זכרי' היתה על בית שני, שבו חנוכת החשמונאים, לכך קוראים אותה בשבת ראשונה (אשכול שבהערה 4. ובר"ן למגילה לא, א שנבואת זכרי' ,נבואות עתיד נינהו"). היינו, שנרות זכרי' קרובים יותר לחנוכה מנרות שלמה, ועד כדי כך, שזה דוחה הסברא שנרות שלמה קדמו בזמן.
- 1. ראה סה"מ קונטרסים ח"א קצה, סע'א ואילך. סה"מ היש"ת ע' יא. תש"א ע' 57. סי השיחות ה'שית ע' 44 ואילך. תש"ג ס"ע 66 ואילך. וראה לעיל ע' 351 ואילך.
- 2. אבות פ"א מי"ז.
- 5. ש"פ מקץ, זאת חנוכה תשמ"ז
- 3. שבת כא, ב.
- 4. ראה תו"א פרשתנו (מקץ) לד, א. מא, א. שם, ג. שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו ספנ"ב. ד"יה (כתיב) כי אתה נרי ספי*ח. שם פי"ט. אוה"ת (בראשית כרך ב) חנוכה שכה, ב. סה"מ עטר"ת ע' קמח. וראה בכ"ז ד"יה ת"ר מצות נר חנוכה וד"ה מצותה משתשקע החמה תשל"ח (סה"מ מלוקט ח"ב ע' יז ואילך; ע' כה ואילך). וש"נ.
- 5. ל' הכתוב -- תהלים קלט, יב.
- 6. שמואל ב כב, כט.
- 7. שבת שם.
- 8. ראה פרש" שבת שם - ד"ה דתרמודאי.
- 9. ראה אוה"ת (בראשית כרך ה) חנוכה תתקמא, ב. סה"מ תר"ל ע' מז. תרנ"ד ע' קג. תר"ס ע' עו. תרע"ח ע' קיח. תרפ"ו ע' קעז. ועוד.
- 0. עמק המלך שער קרית ארבע ר"פ קיא. קהלת יעקב ערך תרמוד.
מצוטט ב־4 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשט"ז. לקו"ש חכ"ה ע' 426
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשט"ז. לקו"ש חכ"ה ע' 426
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א לקו"ש חכ"ה ע' 426
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"ה ע' 426
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.