420
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1420 לקוטי
והתקווה חזקה -- שיוסיף בזה עוד יותר, ובפרט כאשר יוסיפו להשתדל בענין זה.
ויש להוסיף ולקשר ענין זה עם שיעור חומש דנר חמישי דחנוכה" -- בקביעות שנה זו:
שיעור חומש דנר חמישי, סיומו וחותמו** ,את האלקים אני ירא"*י.
והגע עצמך:
מדובר אודות ,השליט על הארץ"יי, אשר, פרעה מלך מצרים, שהי' ,מושל בכיפה":י, מינהו ל,מושל בכל ארץ מצרים"", באופן ש,בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים"*י,
ובתוקם תפקידו 5,מושל בכל ארץ מצרים', ,ערות הארץ"% -- כפי שראוהו אלו שדיבר עמהם, שלא הכירוהו כיוסף, אלא כ,אדוני הארץ"4 -- מכריז באופן גלוי לעין כל: ,את האלקים אני ירא"!
ובנוגע לעניננו:
מכיון שנשיא המדינה מכריז ,את האלקים אני ירא", שלכן, צריכים לקיים את מצוות האלקים, שבע מצוות בני-נח -- יכולים וצריכים לנצל ענין זה כדי
להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בפירסום והפצת שבע מצוות בני-נח לכל באי העולם.
%
ה ויש להוסיף, שבשנה זו ישנה נתינת כח מיוחדת בנוגע לכל הענינים האמורים:
שנה זו היא שנת השמיטה -- ,שבת לה'ייי. וגם התחלתה וראשיתה, ,ראש השנה", הכולל את כל ימי השנה* - חל בשבת. ונוסף לזה, גם ימי חנוכה דשנה זו -- התחלתם ביום השבת, וסיומם וחותמם -- ביום השבת.
ומזה מובן, שבשנה זו ישנה נתינת-כח מיוחדת שהעבודה (דכל השנה כולה, ובמיוחד) בענינים השייכים לימי החנוכה, ייעשו ע'ד ובדוגמת אופן העבודה דיום השבת -- ש,כל מלאכתך עשוי'"":, וכל ענינו הו"ע התענוג, ,וקראת לשבת עונג*'3 -- עבודה מתוך מנוחה ותענוג, ופשיטא, ללא כל התנגדות, מניעה ועיכוב, ובנקל יותר מכפי שיכולים
הערות
- 8. פרטי הענינים בנוגע לשיעור חומש זה -- ראה שיחת נר חמישי דחנוכה (נדפסה לעיל ע' 404 ואילך).
- 9. השייך (בעיקר) לסיום וחותם היום, שמחובר ללילה שלאחריו -- לילה זה,
- 0. מב, יח
- 1. שם, ו
- 2. ראה מכילתא בשלח יד, ה. שמו"ר פט"ו, י. זחיב ו, א.
- 3. ויגש מה, כו.
- 4. מקץ מא, מד.
- 5. שם מב, ט. שם, יב. וראה קה"ר פ"א, ד.
- 6. מקץ שם, ל.
- 10. ו' דחנוכה תשמ"ז
- 7. בהר כה, ב. שם, ד.
- 8. ראה לקו"ת דרושים לר"ה נח, א ואילך. עט"ר שער ר*ה בתחלתו. ובכ"מ.
- 9. להעיר, שיום ראשון ויום אחרון דחנוכה כוללים את כל ימי חנוכה (כמודגש גם בקרה"ת דקרבנות הנשיאים, ,כאילו כולם הקריבו ביום ראשון וכאילו כולם הקריבו ביום אחרון" (במדב"ר פי"ג, ט)), ובפרט בשנה זו שקביעותם ביום השבת -- שבת הא', ש,מיני' מתברכין כולהו יומין" (זח"ב סג, ב. פח, א), ושבת הב', שבו נעשה העליי והשלימות שלהם, באופן ד,ויכולו* (ראה לקו"ת בהר מא, א. אוה"ת בראשית מב, ב ואילך).
- 0. מכילתא ופרש" יתרו ב, (ואדה"ז) או"ח סש"ו ס"ח (סכ'א).
- 1. ישעי" נח, יג.
- 16. ט. טושו"ע
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.