393
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה יב
שיחת* יום ד' פ' מקץ כ"ח כטלו, אור לה' דחנוכה ה'תשמ"ו. לחברי הכולל."תפארת זקנים, לוי יצחק" ו'חכמות נשים" -- שיתיו ולילדים ולילדות - "צבאות השם" - שיתיו - בביהכנ''ס, לאחרי תפלת מנחה, והדלקת (ר דחנוכה --
א. אמרו את י"ב הפסוקים ומאמרי חזיל, ואח"כ ניגנו ,ווי וואָנט משיח נאַו".
ב. לכל לראש יש לבאר חידוש של כנס זה -- שמתכנסים בו זקנים וזקנות ביחד עם ילדים וילדות, שכן, עד עתה התקיימו כנסים מיוחדים לזקני ישראל וכנסים מיוחדים לילדי ישראל, ,צבאותהשם", ובכנס זה -- מצטרפים הזקנים והילדים יחדיו.
ומכיון שכל דבר צריך להביא לידי הוספה בעניני יהדות, מובן, שכן הוא בנוגע לצירופם של הזקנים והילדים בכנס זה, שהכוונה בזה -- שעי"ז יתוסף בעניני יהדות, ולכל לראש -- אצל משתתפי הכנס, כדלקמן.
ג. בנוגע למשתתפי הכנס -- הרי ע"י הצירוף של זקנים וילדים יחדיו, ניתנת הזדמנות מיוחדת לזקנים ולילדים להוסיף בעניני תורה ומצוות":
לילדים -- ניתנת ההזדמנות לקיים את ציווי התורה ,מפני שיבה תקום והדרת פני זקן"י. ובפשטות: כאשר ילד או ילדה רואים זקן או זקנה שאינם יושבים בנוחיות כל כך מפני הצפיפות כו' -- משתדלים הם לכבדם, עי"ז שפונים אליהם מתוך שמחה ונותנים להם מקום יותר טוב, וכיו"ב.
ולזקנים -- ניתנת ההזדמנות להעניק לילדים מחכמתם ונסיונם האישי, שכן,
,ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה":, ובמילא, יש להם כח ויכולת ללמד ולחנך את הילדים במדה מרובה יותר מאשר אדם צעיר, או אפילו אדם מבוגר שלא הגיע עדיין לגיל זקנה.
ובהקדמהי:
ישנם טפשים החושבים שכאשר האדם מגיע לגיל הזקנה אזי צריך להיות פחות פעיל כו'.
אמנם, לאמיתתו של דבר -- ההיפך הוא הנכון, שכן, עם היות שמצד כחותיו הפיזיים אינו צעיר כמו לפני עשר שנים, הרי אדרבה: בגלל שהזדקן בעשר שנים, ניתוסף אצלו חיות, חכמה והבנה עמוקה יותר, כאמור, ,ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה".
ויש להוסיף, שענין זה מודגש במיוחד בימי חנוכה -- שכן, הדלקת נר חנוכה היא באופן ד,מוסיף והולך" מיום ליום', ומזה למדים שככל שהאדם מתגבר ביום נוסף, עליו להוסיף ב,נגר מצוה":, שזהו תוכן הענין ד,ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה".
הערות
- 1. *) תרגום מאידית.
- 1. קדושים יט, לב.
- 3. 7-7
- 2. איוב לב, ז.
- 4. בהבא לקמן - ראה לקו"ש חכ"ט ע' 264 ואילך.
- 6. שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה רפ"ד. טושו"ע או"ח הלי חנוכה סתרע"א ס"ב.
- 7. לשון הכתוב -- משלי ו, כג. וראה פרש"ל שבת כג, ב (ד"ה בנים): נר מצוה דשבת וחנוכה כו'. וראה תו"א מקץ לב, ב. ובכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.