351
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ה ועוד (ובמובן רחב יותר) ובעיקר:
3) וידוע שאדמו"ר האמצעי: עסק וביותר בהדפסת ספרי חסידות, ובאופן שיגיעו לכאו"א בנקל כו', ועד שהשתדל להדפיסם באופן שגם עניים יוכלו לקנותם (ראה אגרות קודש אדמו"ר האמצעי - קונטרס המילואים (קה"ת, תשמיא) ע' יג ואילך. ח"יב ע' פא ואילך). וראה שיחת יו"ד כסלו תשמ"ה.
4) תהלים קיג, ט.
5) זהר ח'א ריט, א. חב פד, א. פה, ב. פרדס שער ערה"כ ערך אם הבנים. לקו"ת שמע"צ פח, ד. ובכ"מ.
דאַרף אַראַפקומען* אין עבודה': -- אין מדות שבלב (,חוצה" בערך למוחין), ביז אין מחשבה ודיבור, ביז -- והוא העיקר -- אין מעשה בפועל (,חוצה" שאין חוצה ממנו אין דעם אדם).
הערות
- 1. ש"פ ויצא, י"א כסלו תשמ"ז
- 2. 0-7] -
- 6. בלשון וכפס"ד המשנה ,לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה" (אבות פ"א מי"ז).
- 7. וענין זה -- כמו כל ענינים בחסידות - נמצא גם בנגלה דתורהי, כי נגלה דתורה הוא גופא לנשמתא דאורייתא (זח"ג קנב, א): פס"ד הרמב"ם (בספרו ,הלכות הלכות") ש,ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו* (סוף הל' מעילה) ו,אע"פ שכל חוקי התורה גזירות הם כו' ראוי להתבונן בהן וכל מה שאתה יכול ליתן לו טעם תן לו טעם כו' ורוב דיני התורה אינן אלאי* כו' לתקן הדעות וליישר כל המעשים" (סוף הלי תמורה), כלומר שדיני התורה (גם חוקים וגם מצוות התלויות בכהן וכיו"ב) לא ניתנו אלא ללמוד הוראה בעבודת ה', ,לתקן הדעות וליישר כל המעשים'.
- 5. *) אלא שחסידות גילתה ופירשה העניץ (ע"ד .ופירש הבעש"ט* (שעהיוה"א פ"א) בענין .לעולס ה' דברך נצב בשמים" (תהלים קיט, פט) -- שנאמר לפני זה במדרש תהלים (עה"פ. וראה לעיל ע' 351 הערה 29. וש"נ). ועד"ז בענין העוגחה פרטית (ראה אוה"ת לתהלים (יהל אור) ע" קלב. סה"מ תרע"ח ע' חיג. חרפ"ו ע' קנו ואילך. ועוד. וראה לקוש חל ע' 0] אבל לאחרי הגילוי ע"י תורת החסידות אפשר למצוא כל הענינים בנגלה דתורה.
- 6. =) ולשון זה מורה דהוא לעיכובא גראה מנחות פג,: ב בתוד"ה מתני")
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.