347

שיחה ח

משיתת ש"פ ו'צא,

1) כי אף שהוא גם יום השבת (עם כל העילויים דשבת), הרי לא הכל מתוועדים (ע"פ תקנת כ"ק מו"ח אדמו'ר) בכל שבת ושבת, כ"א בשבתות מיוחדים, כמו שכַת ק' מברכים החודש (אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע תרג. ועוד), שבת חנוכה, וכיו"ב, וכז בשבת זה -- במוצאי למחרת יו"ד כסלו.

2) כסדר הנהוג ברוב ההתוועדוות - שהתחלתן היא (לכתחילה) במוצאי החג (כמו מוצאי י"ט כסלו (אור לכ"ף כסלו:*), וכיו"ב), ואפילו כשהתחלת ההתוועדות היא בתוקפו דהחג -- הרי המשך ההתוועדות היא במוצאי החג ((גם) כדי להמשיך עניני החג על הזמן שלאח"ז), כמו בסעודת פורים שהתחלתה היא לאחרי תפלת מנחה (רמ'א או" סתרצ"ה ס"א), וממשיכים הסעודה במוצאי פורים, וכן התוועדות דראש השנה (ראה ס' השיחות תש"ד ע' 11), שמחת תורה, וכיו*ב.

וכן הוא בנוגע לההתוועדות דיו"ד כסלו, ששייכת (גם) למוצאי יו"ד כסלו. ובפרט שיו"ד כסלו בשנה זו הוא בערב שבת -- שאינו זמן מתאים כ"כ להתוועדות, מפני ההכנות לשבת, ולאידך -- שבת הוא המשך לערב שבת יו"ד כסלו (נוסף על זה שהוא מוצאי יו"ד כסלו), ובפרט ע"י תוספת שבת, ועד שאפשר להתפלל תפלת ערבית דשבת מבעוד יום (ראה ב"ח לטואו"ח סרס"א. שו"ע ושו"ע אדה"ז או"ח סרס"ג ס"ב), יו"ד כסלו, וכן מתפללים (ע"ד הרוב) תפלת קבלת שבת לאחרי צאת הכוכבים. אבל בליל שבת -- צריך עיוז אם הוא זמן להתוועדות, כדי שלא לבלבל סעודת שבת בבית כו'; משא"כ ביום השבת, וה"ה (גם) המשך לליל שבת.

ונוסף לכל זה -- הרי ידוע (ראה אוה"ת בראשית כרך א מב, ב ואילך. כרך ג תקח, א ואילך. ועוד) שעליית (העבודה ד)כל ימי השבוע, ובפרט יום הששי (ערב שבת), יו*"ד כסלו בשנה זו -- הוא ביום השבת. ומכ"ש שיומא דשבתא ורעוא דרעוין פועלים עלי' בליל שבת (מוצאי יו*ד כסלו).

י"א כסלו ה'תשמ"ז

מיטעלן רביץ, כ"ק אדמו"ר האמצעילי.