289

8 לקוטי חלק בלימוד התורה של יששכר (ולא שהוא לומד בעצמו)5.

(ב) שהשבט מקבל מהשבט האחר את המעלה והתכונה עצמה, בדומה לדן, אשר מושווה בעצמו לנחש, אך קיימת אצלו גם תכונת הארי - ,דן גור אריה"?', שאותה הוא מקבל מיהודה.

וישנו גם אופן נעלה יותר:

ב) שאת כל המעלות והתכונות הנוספות אין השבט מקבל מהשבטים האחרים, אלא כשם שהמעלה המסויימת שלו מגיעה אליו על ידי ברכת יעקב, כך גם המעלות הנוספות של השבטים האחרים מגיעות אליו מברכת יעקב.

ד כל שבט מקבל את התוצאה; או את המעלה; או את הברכה עצמה

ויש לומר, שזהו ההסבר להדגשות השונות המובאות במדרשים ובפירוש רש"י על הפסוק ,איש אשר כברכתו ברך אותם":

לפי מדרש תנחומא הדגש העיקרי הוא על כך שלא יאמרו שאחד גדול ממשנהו, ,תאמר שזה גדול מזה", ולפיכך ,,כללן כולם באחרונה", שעל ידי כך מקבל כל אחד מהם מהברכות

של האחרים*'. אך אין כאן הכרח שהוא מקבל את המעלה עצמה, אלא רק את התועלת והתוצאה של המעלה. וכפי שממשיך מדרש תנחומא מיד לאחר מכן? ואומר: ,לפי שחלק את הארץ ונתן ליהודה ארץ שהיא עושה שעורים ולבנימין ארץ שהיא עושה חטים, אףעלדפי כללן אלו באלו שיהו אוכלין אלו משל אלו". כלומר, ארץ יהודה אמנם נשארת ארץ ש,עושה שעורים" בלבד, אך שבט יהודה מקבל ואוכל גם מהארץ של בנימין, אשר ,,עושה חטים" - וכך להיפך.

וכפי שאכן מבאר ,אור החיים"'? על פסוק זה: אמר אותם לשון רבים, להיות כי ברכת כל אחד ואחד תועיל לעצמו ולכל אחיו, כמו שתאמר כשיברך למלך שידו בעורף אויביו, הנה מגיע הטוב לכל אחד, וכן שירבה מעלת אחד ושפעו והדרגתו, לכל אחיו יגיע גם כן מקצת דבר, ועל זה אמר איש אשר כברכתו ברך אותם.

לפי בראשית רבה אין כל שבט מקבל רק את התועלת של מעלת השבט האחר, אלא את המעלה עצמה, כפי שמודגש שם ,ועשאן אריות ועשאן נחשים .. לקיים מה שנאמר'? כולך יפה