282
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי
מרשות הקליפה נובע מכך% שעבודת התשובה היא ,בחילא יתיר"", יותר מעבודת הצדיקים5.
וכך לגבי ההמשכה המגיעה על ידי כך מלמעלה: כיון שעל ידי תשובה הופכים חושך לאור, נגרם יתרון האור מן החושך, שהמשכה זו נקראת ,טורף", וכפי שמבאר זאת אדמו"ר ה,צמח צדק"*, ,שטורף9 נפש הבהמית ... ועל ידי זה טורף וממשיך מבחינות שלמעלה מהשתלשלות"%.
ויחי ג
ט. שלמות התשובה - הפיכת הרשע לקדושה
בכך יובן הטעם, בפנימיות הענינים, שרש"י מבאר שמשמעות הברכה ,בנימין זאב יטרף" היא, ש,עתידין להיות חטפנין .. בפלגש בגבעה", כי דוקא בכך התבטאה המעלה של התשובה המושלמת, שהצליחו להפוך לקדושה אפילו ענין שהיה כרוך בפלגש בגבעה ונובע ממנו.
ולכן יצא מכך הענין של ,וחטפתם לכם איש אשתו"*: כיון שעבודת התשובה אינה באופן של ,תמידים כסדרם", עבודה מסודרת, אלא דוקא באופן של ,חילא יתיר" - לכן לא היה זה באופן של ,כי יקח איש אשה", כפי שהדבר בסדר הרגיל, אלא דוקא באופן של ,וחטפתם לכם".
וזהו ההסבר לדיוק של רש"י לגבי
השבטים) הו"ע של ,,יטרף" וחטיפה, ואפשרי רק מצד המשכה מלמעלה מהשתלשלות (שרש ומקור הברכה). וראה לקמן ס"ע 333 ואילך.
ויש לומר, שזהו הטעם (ביינה של תורה שבפרש"י) שמביא רש"י גם פי' התרגום ד,יחלק שלל" קאי על ,,שלל הכהנים בקדשי המקדש": מכיון ש,זאב יטרף" שייך בעיקר לבנימין, לכן גם הענין ד,איש אשר כברכתו ברך אותם" מודגש אצלו, שפעל ענין ה,,טרף" ו,שלל" גם בביהמ"ק (שמצ"ע ענינו מנוחה דוקא, ועד שמפני ש,דם לרב שפכת" לכן ,לא תבנה בית" (דה"א כב, ח)), שעי"ז נמשך ענין ה,טרף" לכל ישראל (שמקריבים קרבנותיהם על המזבח שבחלקו של בנימין).
הערות
- 3. להעיר מתניא פ"ז (יב, א).
- 4. כ"ה בכ"מ. ובזח"א שם, ב (הובא באגה"ת ספ"ח): ברעותא דלבא יתיר ובחילא סגיא.
- 5. ע"פ המבואר במאמרי אדה"ז - פרשיות עה"פ (ע' ריט) דהכוונה ב,זאב" כאן היא ,על השרש ממקום שנפלו הניצוצות להיות זאב" (ע"ש ע' ריחדט) - יומתק עוד יותר השייכות לעבודת התשובה בחילא יתיר, וכמבואר בדרושי מי יתנך (מאמרי אדה"ז - תקס"ה (ח"א) ס"ע תצג ואילך. אוה"ת שה"ש (כרך ב) ע' תרנח ואילך) ובכ"נו, שהחילא יתיר דבע"ת באה מצד נפשם החיונית כשמתהפכת לקדושה מצד שרשה בעולם התהו. וראה לקמן סוף ס"י ובהנסמן בהערה 79.
- 6. ראה בארוכה אוה"ת פרשתנו תטז, א ואילך. יתרו ע' תתקכז ואילך.
- 7. ל' הצ"צ אוה"ת פרשתנו תיז, א.
- 8. עפ"ז יש לבאר ג"כ הטעם (הפנימי) שסמך ברכת בנימין ל,ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם" (מט, כח), ש,כללן כולם בכל הברכות" (פרש"י):
- 7. ההדגשה ,איש אשר כברכתו" היא, כמבואר בכ"מ (לקו"ת ראה יט, רע"א. ד"ה כה תברכו תרכ"ו. ועוד) כי המשכת הברכה היא רק משרשו ומקורו של המתברך; וא"כ, הענין ד,איש אשר כברכתו ברך אותם" (שהברכה הפרטית (משרשו ומקורו הפרטי) דכל שבט ושבט נמשכה לכל שאר
- 9. אבל ראה (בסגנון אחר) אוה"ת פרשתנו תיז, א"ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.