280
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ויחי ג שיחות מהמשך הפסוק משתמע, שהמילים +. רש"י מדגיש את ,בבוקר יאכל עד" מהוות המשך ה/,חטייפה"
למילים "בנימין זאב יטרף", שעל ידי ,יטרף", אז ,יאכל עד".
העובדה שהתורה מתייחסת לנצחונות שאול במושג ,ירשיע", מצביעה על אופן של ,יטרף" - כאשר מושג (וכן הענין הנרמז בו) אשר כשלעצמו מצביע על היפך הטוב, מלשון רשע, מתקשר ומביע ענין חיובי, נצחון והצלחה. כלומר, אצל שאול מודגש שהוא ניצל את הענין של ,רשע", ו,חטף" אותו למטרה חיובית - לנצח את אויבי ישראל.
לפי האמור לעיל יובן מדוע מפרש רש"י שהמילים ,לערב יחלק שלל" מכוונות ל,הנה בית המן נתתי לאסתר", ולא - ,ושללם לבוז":
ההדגשה כאן אינה כל כך על קבלת ה,שלל" - ,יחלק שלל", אלא על כך שה,שלל" נלקח באופן של ,יטרף" - חטיפה מן המתנגד לכך. וכיון שהמן היה האויב העיקרי של מרדכי ואסתר, לכן מדגיש רש"י דוקא את השלל שלקחו מהמן, כי דוקא זוהי המשמעות העיקרית של ,יטרף".
ויש לומר, שכפי שהוסבר לעיל, שהדגשת רש"י ,,בפלגש בגבעה" היא כדי לרמוז למאורע בכללותו, שהוא באופן של ,,יטרף", כדלעיל - כך גם בענין זה: הדגשת רש"י ,יחלקו את שלל המן" היא כדי לרמוז למאורע בכללותו, אשר היה באופן של ,חטיפה": בלי התחשבות בכך שמדובר על המן, אשר אחשורוש נשאו על כל השרים'*, ואשר בכוח זה גרם המן לגזירה כזו על ישראל, התהפך הכל, עד ש,בית המן נתתי לאסתר".
הערות
- 1. לכן מסביר רש"י, שהמילים ,בנימין זאב יטרף" כוללות גם את שאול ש,יהיה נוצח באויביו סביב".
- 2. וכדי לקשר (ולפחות בדוחק) את נצחונות שאול ל,יטרף" ולחטיפה, מצטט רש"י גם את סוף הפסוק ,ובכל אשר יפנה ירשיע":
- 2. להעיר גם מאוה"ת (פרשתנו תיז, ריש ע'ב. יתרו ע' תתקל) שזאב יטרף הוא גבורות דקדושה, ע"ד לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר (ברכות ה, רע"א). וראה לקמן סעיף חדט.
- 3. ויש לקשר זה דלשיטתי' אזיל - להקריב קרבנות משלל עמלק דוקא (אלא ששם הי' צ"ל ,להקשיב" ,,לשמוע" - קב"ע דוקא כבמפרשים על אתר (ש"א טו, כב), ובדרושים (אוה"ת = נח (כרך ג) תרנ, סע"א ואילך. עקב ע' תרכב. ועוד)).
- 5. ולפי זה יובן מדוע מדייק רש"י ומצטט דוקא את הפסוק ,הנה בית המן נתתי לאסתר", ולא את הפסוק הקודם ,ביום ההוא נתן אחשורוש..." - כי בפסוק זה מודגש כיצד נעשתה
- 4. מג"א ג, א ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.