267
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
עשרה בטבת
א. עשרה בטבת -- התחלת הגלות בכלל
תענית עשרה בטבת היא משום ש,בו (ביום זה) סמך מלך בבל .. על ירושלים והביאה במצור ובמצוק"', ובכך התחילה הגלות בכלל. המאורעות המאוחרים יותר, בשבעה עשר בתמוז (הובקעה העיר?), בתשעה באב (חורבן בית המקדש), ובג' בתשרי או בראש השנה' (הריגת גדליה) היוו המשך למצור על ירושלים.
ויש לומר, כפי שכבר הוסבר פעם בהרחבה', שזהו ההסבר לשיטת האבודרהם*, שהתענית של עשרה
בטבת חמורה יותר משלושת הצומות האחרים, ש,אפילו היה חל בשבת לא היו יכולים לדחותו ליום אחר מפני שנאמר בו% בעצם היום הזה, כמו ביום הכפורים" - מפני שיום זה הוא המקור לכל שאר הגורמים, של שלוש הצומות, ולכן הוא חמור יותר מהם'.
וכיון שחורבן בית שני, והגלות שבאה בעקבותיו הוא המשך של חורבן בית ראשון?, ובמיוחד כשאנו רואים, שאפילו הגאולה בתקופת בית שני לא היתה גאולה שלמה, שהרי בבית שני ,,חסרו ה' דברים"* וכו' - יוצא מכך, שעשרה בטבת הוא ההתחלה והגורם של כל ענין הגלות*.
הערות
- 1. שיחות 07
- 1. לשון הרמב"ם הל' תעניות פ"ה ה"ב. וראה מ"ב כה, אדב; ירמ" נב, ד"ה; יחזקאל כד, ב (וראה לקו"ש ח"כ ע' 527 הערה 21).
- 2. ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 456 הערה 2.
- 3. ראב"ע זכרי" ח, יח. רד"ק שם ז, ה. ב"י לטאו"ח סו"ס תקמט בשם רבינו ירוחם.
- 4. לקו"ש חט"ו שם. ח"כ ע' 354. וראה עד"ז שו"ת שואל ומשיב מהד"ק ה"ג סקע"ט.
- 65. הל' תעניות, הובא בב"י לטאו"ח סתק"נ. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 526 הערה 78. ח"כ שם הערה 29.
- 7. ולהעיר, שגם לפי ההלכה (שו"ע או"ח סתק"נ ס"ג) ש,,כל ד' צומות הללו אם חלו להיות בשבת נדחין" - ישנה חומרא בעשרה בטבת לגבי שאר הצומות, שרק הוא אפשר לחול בערב שבת (מג"א
- 8. שם סק"ה) (כקביעות שנה זו), ואז משלימין עד צאת הכוכבים גם אם התפלל תפלת ערבית של שבת מבע"י (רמ"א או"ח סרמ"ט ס"ד. שו"ע אדה"ז שם סי"ב).
- 6. יחוקאל שם.
- 7. עפ"ז מתורצת (בפשטות) קושיית הלח"מ (הל' תעניות שם) ,,י' טבת .. הי' לנו לשנותו ליום אשר סמך צר ידו על העיר בחרבן בית שני דחמיר לן" (כמו שמתענין בי"ז תמוז ולא בט' תמוז) - כי שאני עשרה בטבת שענינו התחלת כל הפורעניות, וההתחלה דגלות היא מבית ראשון דוקא.
- 8. יומא כא, ב.
- 9. כידוע שבכו"כ ענינים אין גלות מצרים בכלל הגליות - שאינם אלא ארבע. והרי הי' לפני
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.