258

8 לקוטי אך גם זו אינה אחדות מושלמת, כי יהודה יהיה לעולם נעלה יותר ובנפרד מיוסף, ובנוסף לכך, אי אפשר לומר זאת על מלכות יוסף - מלכות עשרת השבטים, כי בכל מקום מפורש, שלעתיד לבוא תהיה המלכות של מלך המשיח בלבד, כפי שמובן גם מדברי ההפטרה עצמה: ,ומלך אחד יהיה לכולם .. ורועה אחד יהיה לכולם".

והמופיע במדרשי. חז"ל'' אודות משיח בן יוסף?', אין מדובר על אותה תקופה של משיח בן דוד", אלא בתקופה קודמת - לפי שמתממשת בפועל מלכות משיח בן דוד.

ב. ,תקרובתא דעלמא בעלמא"

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר, את הסיפור המובא בזוהר*' לפני הביאור, כדלעיל, על משמעות הגשת

ו"גש ב

יהודה ליוסף, שהיא ,,תקרובתא דעלמא בעלמא .. למהוי כולא חד", וכך מסופר שם:

רבי יצחק ורבי יהודה. הוו יתבי ליליא חד ולעאן באורייתא (= ישבו לילה אחד ועסקו בתורה), אמר רבי יצחק לרבי יהודה: הא תנינן דכר ברא קודשא בריך הוא עלמא (= הרי שָנִינו שכאשר ברא הקדוש-ברוך-הוא את העולם) עבד עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה (= עשה עולם תחתון בדומה לעולם עליון) וכולא דא לקבל דא ואיהו יקרי' לעילא ותתא (= והכל הוא זה כנגד זה וזהו כבודו למעלה ולמטה), אמר רבי יהודה הכי הוה ודאי (=כך הוא ודאי) וברא אדם על כולא, הדא הוא דכתיב5 (-שנאמר) אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי . דאיהו קיומא דעלמא למהוי כולא בשלימו חד (= שהוא קיום העולם המביא את העולם לשלמות אחת).

אבי מורי נ"ע מבאר בהערותיו על הזוהר%, כדרכו - לפי הקבלה, את הקשר שבין האמרות לבין אומריהן, שמצד בחינת רבי יצחק, גבורה'', הרי ,עלמא תתאה (רק) כגוונא דעלמא עילאה", כלומר, שיש ביניהם דמיון, אך אלה הם עולמות שונים, ובחינת רבי יהודה, חסד"', פועלת, שהקשר שבין ,עלמא תתאה" לבין ,עלמא עילאה" לא יהא רק בהיותם דומים ומתאימים זה

5 ישעי' מה, יב. 6) לקוטי לוי"צ לזהר ח"א (ס"ע קצא ואילך). 7) ראה בהנסמן בלקוטי לוי"צ שם.