258

שיחה ב

ו"גש ב

א. הפרשה וההפטרה - איחוד יהודה ויוסף

ידוע שכל הפטרה היא ,מענינה של פרשה"'. הקשר שבין הפטרת פרשתנו לבין הפרשה הוא בפשטות:

תוכנה, תחלתה, של פרשת ויגש היא, כשמה, הגשתו של יהודה ליוסף. זו אינה רק ,גישה" ופגישה בין יחידים לכשלעצמם - יהודה ויוסף, אלא, כמוסבר בזוהר?, שעל הגשת יהודה ליוסף נאמר: ,,כי הנה המלכים נועדו, דא יהודה ויוסף בגין דתרווייהו נמלכים", שמהות הפגישה היא - ,תקרובתא דעלמא בעלמא לאתאחדא דא בדא למהוי כולא חד... ואתאחידו דא בדא"+ (= קירוב עולם בעולם לאיחודם זה בזה להיות הכל אחד... והתאחדו זה בזה).

וזה גם תוכנה של ההפטרה, העוסקת באיחוד מלכות יהודה ומלכות יוסף לעתיד לבוא: ,קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה... עץ אחד וכתוב עליו ליוסף... וקרב אותם... והיו לאחדים בידך .. כה אמר ה'... ועשיתי אותם לגוי אחד... ומלך אחד יהיה

לכולם... ולא יהיו עוד לשני גויים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד".

אך יש לבאר, כיצד אומרים שהם יהיו ,,לאחדים" (,ועשיתים לעץ אחד והיז אחד בידי"%) - אשר בנמשל הכוונה היא שייהפכו ,לגוי אחד . ומלך אחד יהיה לכולם":

הרי ה,,מלך אחד" יהיה לעולם דוקא משבט יהודה, כנאמר בהמשך*, +ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכולם .. ודוד עבדי נשיא להם לעולם", ואם כך, = זוהי, = לכאורה, אינה אחדות מושלמת, כי מלכות יוסף (אפרים) שהיתה עד אז מלכות כשלעצמה תתבטל לעולם, ואז ישנו רק עץ אחד של יהודה*?

לכאורה ניתן היה לומר שגם לעתיד לבוא תהיינה שתי דרגות במלוכה, כנאמר בגמרא? על דוד ועל משיח - ,כגון קיסר ופלגא קיסר". ובדומה לכך יהיה לגבי מלכות יהודה ומלכות לוסף?',