252
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הופיעה" הוא בקשה מאת הקדוש ברוך-הוא - ,האזינה .. הופיעה". ומכך מובן, שבכינויים של ישראל בשם "יוסף" מתבטאת מעלתם של ישראל, המדגישה זכות למילוי הבקשה ,האזינה... הופיעה".
ויותר מכך: מכך שהמילים ,נוהג כצאן יוסף" מופיעות לאחר חלקה הראשון של הבקשה ,רועה ישראל האזינה" מובן, שהכינוי ,,יוסף" מבטא מעלה גדולה יותר מהשם ישראל, לפחות לגבי הענין המדובר במזמור זה!! - כי סדר התפילה הוא, כמובן, מן הקל אל הכבד: תחילה מוזכרת מעלה פחותה יותר, ולאחר מכן, אם אין די בכך, מוסיפים מעלה גבוהה יותר וכדומה.
ואין מובן: במה מהווה הענין שיוסף ,פרנסם וכלכלם בימי הרעב" זכות ונמעלה של ,כל ישראל", עד אשר יתרון זה משפיע ומסייע ל,האזינה הופיעה"?
ג. .ברנסם" ברוחניות ויש לומר, שההסבר לכך הוא'':
כל ענין גשמי מתחיל ו,משתלשל" ממקורו הרוחני. וכך בענייננו - העובדה שיוסף ,פרנסם וכלכלם בימי הרעב" בפשטות, כלומר, שפרנסתם הגשמית של בית ישראל בימי הרעב הייתה תלויה ביוסף, נובעת מכך שהוא כלכלם בימי הרעב ברוחניות''.
רעב בגשמיות קשור ל,רעב" ברוחניות"*: - תקופה ומצב של העלם והסתר, שבו אין האלוקות מאירה בגלוי. ומעלתו המיוחדת של יוסף היא - שבכחו ,לכלכל" ברוחניות גם ,בימי הרעב", כפי שיוסבר להלן בהרחבה.
וזוהי הפירוש הפנימי של ,הוא פרנסם וכלכלם בימי הרעב": יוסף השפיע לבית ישראל ממעלותיו ומן התכונות הנעלות שלו, שבאמצעותן אפשר להתגבר על ה/,רעב". הוא החדיר זאת בהם באופן של .,פרנסם וכלכלם", כך שזה יהיה ,מזונם" ו,פרנסתם" - שהדברים יחדרו לפנימיותם ויהפכו להיות ,דם ובשר בבשרם".
ולכן נקראים ישראל עד סוף כל הדורות בשם יוסף, כיון שהוא ,פרנסם וכלכלם בימי הרעב", כי על ידי כך הושרשה לכלל ישראל לתמיד המעלה המיוחדת של עבודת יוסף.
ולכן מובן מדוע נקראים ישראל בשם יוסף דווקא במזמור זה, הקשור
הערות
- 1. ועוד זאת: ממה שנאמר ,האזינה" לפני ,נוהג כצאן יוסף" משמע, שהחידוש בהבקשה (שבהמשך הפסוק) ,יושב הכרובים הופיעה" שייך להוספה זו ד,נוהג כצאן יוסף" (היינו ש,נוהג כצאן יוסף" הוא (גם) הקדמה ל,יושב הכרובים הופיעה"). וראה לקמן הערה 57.
- 2. בכל הבא לקמן - עיין תו"ח ויחי ד"ה בן פורת יוסף פ"ט (קה, ב) ואילך (ושם רפ"י בפי' הכתוב ,רועה גו' נוהג כצאן יוסף"). לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 85 ואילך. ועוד.
- 3. ויגש א שיחות 91
- 3. ראה גם תורת שמואל - תרל"ו (ח"ב) ע' שג.
- 4. כמש"נ (עמוס ח, יא) רעב כו' לשמוע את דברי ה'. וראה תדבא"ר פכ"ז.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וישב, נר הראשון ושבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ג לקו"ש חכ"ה ע' 252
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.