231
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי ו. ההסבר מדוע *עקב לא ביקש מהשבטים עצמם להתפלל
על פי זה תתורץ בפשטות שאלה נוספת: רש"י כבר פירשי: קודם לכן ,יפה תפילת החולה מתפילת אחרים עליו והיא קודמת להתקבל". ומובן, כי אין זה דווקא בחולה, אלא בכל מקרה בו אדם זקוק לישועה או הצלה, הרי התפלה שלו ,יפה", ,,קודמת להתקבל', מאשר תפלה שאחר מתפלל עבורו.
ולפי זה צריך ביאור: מדוע יעקב התפלל עבורם ולא אמר להם שהם יתפללו עבור עצמם - ,מעתה (אינכם חסרים כלום אלא תפלה) עליכם להתפלל" וכיוצא בזה?
[ואע"פ שיעקב סבר כי הצרה של שילוח בנימין למצרים היא בעיקר עבורו, ליעקב - ,וקראהו אסון... והורדתם את שיבתי ביגון שאולה"; ואני כאשר שכלתי שכלתי" (וזה שיעקב אמר ,הריני מתפלל עליכם", יש לומר שהכוונה הוא לפעולתם ומעשיהם וכההמשך בהפסוק) - אבל סוף סוף היה עליהם להוושע עלדידי התפלה, שהם ישאו רחמים בפני האיש, ואם כן היה על יעקב לומר שעל כל פנים גם הם יתפללו?'3]
מקץ ג
ועל פי הנ"ל הדבר מובן בפשטות: לפי דברי השבטים לא היה זה מצב יוצא דופן הדורש תפלה מיוחדת, ויעקב יכול לשלוח איתם את בנימין, ובוודאי שיחזירו אותו (ביחד עם שמעון); אך יעקב סבר, כנ"ל, שתפלה מוכרחת בכל אופן גם במצב כזה (ומה גם לפי האמת, כפי שיעקב הרגיש), אך מכיוון שאין הם חשים בעצמם שמצבם דורש תפלה - שאז הייתה תפלתם שלהם ,יפה", לכן ,הריני מתפלל עליכם".
1 ההבדל בין יעקב לשבטים - בפנימיות הענ*ינים
מהעניינים של ,יינה של תורה" בפירוש רש"י:
אף על פי שהשבטים אמרו שאין זה מצב של צרה, היה זה רק כלפי יעקב, אך הם בעצמם, כמו יעקב, ידעו שזו אכן צרה - שהרי כאמור, הם עצמם כינו אותה ,על כן באה אלינו) הצרה הזאת" - עם זאת, היה בזה חילוק בין השבטים ויעקב:
השבטים הסתכלו על כך כעל צרה פרטית שבאה עליהם כעונש על אשמתם הפרטית (מכירת יוסף) = ,אבל אשמים אנחנו אשר ראינו צרת נפשו
הערות
- 7. וירא בא, יז.
- 8. להעיר משינוי הלשונות בתנחומא (הנ"ל הערה 5): אף יעקב כששלח את בניו למצרים נתפלל עליהם כו' - שמזה משמע קצת שהתפלה היא בעבור בניו (לא בעבורו) ועד"ז לפי הב"ר
- 3. שיחות
- 4. שם: משא"כ לפי התנחומא להלן ,עד שלא תבוא לך הצרה הוי מקדים והתפלל כו' תדע שהרי יעקב אבינו עדיין הי" בנימין אצלו כו'", משמע שהתפלה היא על צרת עצמו. ואכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.