228

לא חסר יותר שום דבר, חוץ מתפלה, וכפירוש רוב המפרשים הנ"ל.

ג. ההבדל בלשונות הפסוקים בין תפלה לברכה

ויש לונזר הביאור בזה:

הלשונות בתורה, בהם נאמר כי ה' יתברך ישפיע טוב, יביא ישועה וכדומה, מופיעים בשני אופנים: בדרך ברכה או בדרך תפלה. החילוק ביניהם מובן בפשטות מהפסוקים שכבר נלמדו:

ענינה של תפלה הוא: אשר נמצאים במצב של מצוקה, הן בעת צרה מצד סכנה רחמנא ליצלן - כמו במקרה של יעקב כאשר שמע שעשו .הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו", או מצד צורך והכרח מיוחד - כמו אצל יצחק ורבקה כאשר חלף זמן רב ולא נולדו להם ילדים, אזי מתפללים לקדוש-ברוך-הוא. וכך אכן מצינו בתורה באירועים הנזכרים: יעקב התפלל לה' יתברך ,הצילניי! נא מיד אחי מיד עשו", וכן יצחק ,ויעתרי יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא'*'.

2 וישלח לב, ז.

3) שם, יב.

4 תולדות כה, כא.

5 וכן לפנ"ז בשייכות לאבימלך ,ועתה השב גו' ויתפלל בעדך וחי", ,ויתפלל אברהם גו" (וירא כ, ז. שם, יז); תפלת אברהם בעבור סדום - שם יח, כג (וכפרש"י) ואילך. ועוד. וראה בית אלקים (להמבי"ט) שער התפלה פי"ח כל התפלות

ואילו ברכה עניינה - שתבוא תוספת טוב במצב ההווה. זאת רואים בלשון הברכה שנאמרה באברהם" .אברכך .. ואברכה מברכך"; וכך גם ביצחק ,ויברכהו ה"*!, ,ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'" - הברכה התבטאה בכך שצמחה תבואה פי מאה.

וזהו גם תוכן הברכות האחרות, כמו ברכת יצחק ליעקב ,ויברכהו .. ויתן לך האלקים...", וכיוצא בזה בשאר ברכות שבתורה.

מההבדלים הבולטים בין ברכה ותפלה: תפלה היא פניה אך ורק לקדוש-ברוך-הוא, = מתפללים לה' שיעזור למי שמתפללים עבורו (כמו תפלת יצחק ויעקב הנ"ל ,ויעתר יצחק לה" ,הצילני נא מיד. אחי..."2%; לעומת זאת ברכה - נאמרת למי שמתברך, על דרך ברכת יצחק ליעקב ויתן לְךְ":,