223
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ה. רש"י: פעולת נתינה אחת
לפי הסבר זה מתבטלת השאלה שהוזכרה. לעיל, בסעיף ב' - היכן כתובות בפסוק שתי פעולות. שהרי, לפי רש"י, נקט יוסף רק פעולה אחת כדי למנוע את קלקול התבואה: .ונותנין בתבואה מעפר המקום"*, וזהו החידוש ב,אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה", שהפעולה ,נתן בתוכה" היתה נתינה של עפר המקום - ,שדה .. אשר סביבותיה", כפי שהוסבר לעיל בסוף סעיף ב'.
ואילו המילים ,שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה" אינן מתכוונות למשמעות של ,מעמיד .. מלירקב", אלא בפירוש רש"י כאן הן מהוות רק הקדמה להסבר מדוע ,עפר המקום" ,מעמיד את התבואה מלירקב".
ורש"י אינו צריך לבאר מדוע אכסנו את התבואה בעיר הקרובה, כי'* הדבר נאמר במפורש בפסוק, לפי פירוש רש"י: ותעש הארץ, כתרגומו (וכנשו
דיירי ארעא) ויקבוץ... ויתן אוכל בערים. שלפי זה מובן בפשטות, שדיירי המקום ריכזו את התבואה בסביבותיה, בעירם.
מצד שני, אין הכוונה לכך, כפי שנראה מפשטות לשון רבי נחמיה, שעפר בכלל ,מעמיד" את הפירות, אלא הדיוק הוא על ,,עפר המקום" - דוקא מהמקום שבו צמחה התבואה, משום ש,כל ארץ וארץ מעמדת פירותיה" = שלה דוקא.
וכך מובן בפשטות שינוי הניסוח בדברי רש"י: בתחלת פירושו הוא אומר ,כל ארץ... פירותיה", ובהמשך הוא אומר ,ונותנין בתבואה .. מעמיד את התבואה" - כי בתחלת הפירוש רש"י מתכוון לענין כללי, בקשר לכל סוגי הפירות והגידולים, שכל ארץ - ,כל ארץ וארץ"' - מצמיחה ,פירותיה", ולכן משתמש רש"י בביטוי ,פירות", כל סוגי פרי הארץ, לאו דוקא תבואה. ואילו לאחר מכן, כאשר רש"י מפרש ומדבר באופן מיוחד על הענין המסויים שבו עוסק הפסוק כאן - על הנתינה ש,מעמידה .. מלירקב", הוא מפרש את המושג ,אוכל" שבפסוק - תבואה?ל.
הערות
- 8. והטעם שנקט רש"י פירוש זה דוקא (ולא כדיעה הא' בב"ר שם) - כי בפשטות אין שייכות דעיר שבה התבואה לשלילת רקבון. ועוד - דוקא לפ"ז מובנת אריכות לשון הפסוק, כנ"ל סעיף א (ובהנסמן בהערה 10).
- 9. וכמודגש ג"כ בזה שהשמיט רש"י תיבת ,מפני" שבמדרש שם (,,מפני שכל ארץ כו'"), וכן תחילת לשון המדרש ,נתן מה שבתחום כו'" (אלא שבזה אפ"ל שלא הוצרך רש"י לכתוב זה כי מפורש הוא בכתוב).
- 0. נוסף על הנ"ל בתחילת השיחה.
- 4. מקץ א שיחות -
- 1. עפ"ז יומתק (יותר) ג"כ השינוי בלשון רש"י - ,בל ארץ וארץ כו' (ואח"כ) מעפר המקום" - דלכאורה הו"ל לנקוט בב' המקומות אותה הלשון (,ארץ .. מעפר הארץ" או ,כל מקום ומקום .. מעפר המקום"). וראה רש"י וישלח שם ,קנה".
- 2. ראה רש"י לקמן (מא, נה) ,שהרקיבה תבואתם" (ובפסוקים לפנ"ז ,,לחם .. ללחם").
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.