221
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הנאמר ,,שדה .. נתן בתוכה" לומדים את הדיוק, כדלעיל, שהוא הכניס בתבואה גם מעפר השדה עצמן.
אך קשה לקבל פירוש זה בדרך הפשט: הרי בפסוק מופיעה המילה ,נתן" פעם אחת בלבד, וזהו ההיפך מפשוטו של מקרא לבאר שהכוונה היא'' לשתי נתינות שונות במקומות שונים: נתינת התבואה בעיר, ונתינת העפר בתבואףף'!
לכאורה ניתן לתרץ, שרש"י אינו מתכוון לומר שבמילים ,נתן בתוכה" מדובר על נתינה נוספת - נתינת העפר בתבואה, אלא שהמשמעות של ,אוכל שדה" היא: יוסף נתן את ה,אוכל" ביחד עם ה,שדה" (עפר השדה) - ,בתוכה", בעיר, וממילא מובן שהוא נתן מעפר המקום בתבואה.
אך עדין לא הכל ,חלק": מהו ההכרח בפשוטו'' של מקרא לבאר, שגם ריכוז האוכל בעיר שסביבותיה, היה כדי להעמיד ולשמר את התבואה*'?
ג. הדיוקים בלשון רש"י
כדי להבין זאת יש להקדים ולציין כמה דיוקים בלשון רש"י, ובכללם שינויים מלשון המדרש:
א) בענין הראשון אומר רש", כנאמר במדרש, ,מעמדת פירותיה", אך לאחר מכן, בענין השני הוא מוסיף את המילה ,(ומעמיד ..) מלירקב". ולכאורה, נראה ההיפך: אם רש"י צריך להבהיר את משמעות המושג ,מעמיד", שכוונתו מניעה ,מלירקב" - הוא צריך היה לבאר זאת מיד בפעם הראשונה.
ב) במדרש נאמר ,נתן בהם עפר וקטמיות דברים שהן מעמידין פירות", ואילו רש"י אומר ,מעפר המקום". כלומר, אין די בעפר רגיל, או ,קטמיות"?י, אלא יש צורך דוקא ב,עפר" מהמקום שבו צמחה התבואה.
ג) רש"י אומר בתחלה, שכל ארץ... מעמדת פירותיה", אך לאחר מכן הוא משנה את ניסוחו, ואומר ,ומעמיד את התבואה" (ולא ,הפירות"). ויותר מכך: במדרש אכן מופיע גם בדברי רבי נחמיה הביטוי ,מעמידין פירות".
הערות
- 5. כלשון המשכיל לדוד: ונתן בתוכה דכתיב בקרא אתרוויהו קאי.
- 6. ובכלל צ"ע איך אפשר לפרש ,נתן בתוכה" על נתינת העפר בתבואה - והרי בפסוק נאמר ,אוכל" (ולא ,תבואה") וא"כ הול"ל ,בתוכו"*. וראה לקמן בפנים.
- 7. ובפרט אשר בשכל פשוט אין שייכות ביניהם - כדלקמן בהערה 28.
- 8. ואף שנתינת האוכל בעיר הסמוכה (דוקא)
- 5. *) להעיר מלבוש האורה ומלאכת הקודש כאן בפי' ,נתן בתוכה" (בשדה). ע"ש.
- 6. מקץ א שיחות 8
- 7. היא מילתא דפשיטא ולמאי נפק"מ להודיע זה (כנ"ל בתחילת השיחה) - הרי באם נתינה זו היתה כדי להעמיד התבואה, וא"כ הוצרכו לשתי נתינות שונות להעמיד התבואה - דוחק גדול לומר שהפסוק ירמז שתיהן יחד ב,נתן" א'.
- 9. וכפשטות לשון הגמרא (שבת לא, סע"א - הובא ביפ"ת השלם ורד"ל לב"ר שם) ,מערב אדם קב חומטון בכור של תבואה".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.