220
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי וכפי שמבארים המפרשים"', שרבי נחמיה לומד זאת מן המילים ,שדה .. נתן", שהוא ,נתן" גם משהו מן ה,שדה אשר סביבותיה", כלומר, עפר וקטמיות מן השדה עצמו.
ב. למניעת קלקול התבואה - שת' פעולות
רש"י מצטט בפירושו על התורה! את המילים ,אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה", ומפרש: ,שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה ונותנין בתבואה מעפר המקום, ומעמיד את התבואה מילרקב".
בפשטות, כוונת רש"י היא לתרץ את השאלה שהוזכרה לעיל: 1) לשם מה עשו זאת, 2) אם עשו זאת כדי למנוע טרחה, לשם מה מספרת על כך התורה.
אך רש"י מביא את שני הענינים בהמשך אחד, מחוברים בוא"ו החיבור - ,שכל ארץ... ונותנין...", ואינו אומר ,דבר אחר" וכדומה. ולפי זה מובן, שלדעת רש"י מתכוונת התורה לשני הטעמים יחדיו'" - כדי לשמר את
מקץ א
התבואה איכסן יוסף את התבואה דוקא בסמוך לשדה שבו צמחה, ובנוסף לכך הוא ערבב בה ,מעפר המקום".
מדוע מחבר רש"י את שתי הדעות השונות לפירוש אחד משותף?!
יש המפרשים', שלפי פירוש רש"י, אין רבי נחמיה חולק על ,תנא קמא", אלא הוא מוסיף על הדעה הראשונה: כדי להבטיח את שימור התבואה נדרשות שתי הפעולות - וכך סובר רש"י בפירושו.
אך עדיין אין ברור: פירוש רש"י על התורה הוא פשוטו של מקרא, ובמיוחד בעניננו, כאשר רש"י אינו אומר על פירוש. זה ,רבותינו דרשו" וכדומה, ואינו מציין שמקורו של הפירוש בבראשית רבה. מהו אפוא, ההכרח בפשוטו של מקרא שיוסף נקט את שתי הפעולות למנוע את רקבון התבואה?
המפרשים אומרים, ששני הדברים נרמזים בלשון הפסוק: מהמילים ,אוכל שדה העיר .. נתן" לומדים, שהוא הביא את האוכל לתוך אותה העיר. ומן
הערות
- 0. פי' מהרז'ז לב"ר שם. וראה גם נחלת יעקב לפרש"י כאן. - ובעוד מפרשים (נזר הקודש (השלם) ורד"ל לב"ר שם. משכיל לדוד ומלאכת הקודש לפרש"י כאן) שנלמד מהתיבות ,אשר סביבותי'" (ע"ש).
- 1. בצידה לדרך כאן ,ואל תתמה איך פרש"י ב' פירושים דתרי תנאי ולא כתב ד"א כי זה מנהגו" (וראה דברי דוד להט"ז כאן). וכבר תמה עליו בבאר יצחק לפרש"י כאן.
- 3. ומ"ש בדבק טוב כאן ,ונסתפק בעיני הגאון
- 4. איזה טעם הוא אליבא דהלכתא והביאו שניהם" - לכאורה דוחק גדול הוא.
- 2. יפ"ת (השלם) לב"ר שם (הובא גם בנזה"ק שם). באר יצחק לפרש"י כאן. וראה מלאכת הקודש (באו"א קצת).
- 3. בבאר יצחק ,ולא אמר (רש"י) כן מכח דיוק הכתוב רק מכח הידיעה". וצע"ג לפרש כן בפרש"י עה"ת שענינו פשש"מ, כבפנים.
- 4. משכיל לדוד (ובמלאכת הקודש באו"א קצת) לפרש"י כאן. וראה שאר מפרשים שבהערה 10
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.