220

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

א. ,אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה"

בפרשתנו מסופר כיצד צבר יוסף מזון בשבע שנות השובע, והתורה אומרת !: ,ויתן אוכל בערים, אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה".

מה מוסיפות המילים ,אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה" על המילים ,ויתן אוכל בערים"?? והרי מכך שנאמר ,ויתן אוכל בערים" מובן שהוא ריכז את התבואה מן השדות שמסביב לעיר בתוך העיר הקרובה ביותר, וכי מדוע יטרחו להעביר את התבואה לעיר אחרת, רחוקה יותר*?!

ואף אם נאמר שהדבר אינו מובן מעצמו, עדיין לא ברור*: לאיזה צורך יש לספר זאת?

במדרש* נאמר על כך: ,נתן מה שבתחום טבריה בטבריה, ומה

שבתחום ציפורי בציפורי, מפני שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה. רבי נחמיה אמר, נתן בהם עפר וקטמיותז, דברים שהן מעמידין פירות".

כלומר: לפי שתי הדיעות* באות המילים ,אוכל שדה - נתן..." לספר כיצד הבטיח יוסף שהתבואה תישמר ולא תתקלקל. ההבדל ביניהם הוא: לפי הדעה הראשונה הוא דאג לכך על ידי אגירת התבואה בסמוך לשדה שבו צמחה, ,מפני שכל ארץ וארץ מעמדת (כלומר, מקיימת?) פירותיה". ולפי הדעה השניה הוא דאג לכך על ידי ש,נתן בהם עפר וקטמיות, דברים שהן מעמידין פירות".

הערות

  1. 1. שיחות 28
  2. 1. פרשתנו מא, מח.
  3. 2. ראה גם דבק טוב לפרש"י כאן.
  4. 3. באר מים חיים (לאחי המהר"ל) לפרש"י. וראה גם מלאכת הקודש (לפרש"י) כאן.
  5. 4. יפה תואר (השלם) לב"ר שבהערה הבאה (הובא גם בנזר הקודש השלם שם). מלאכת הקודש לפרש"י כאן.
  6. 65. ב"ר פ"צ, ה.
  7. 6. להעיר אשר טברי' וצפורי - הפכים (ראה גם
  8. 8. מת"כ לב"ר שם): טברי' עמוקה ביותר וציפורי בהר ובראשו (שבת קיח, ב וברש"י שם. פס"ר פ"ח). - וראה ביכורים פ"א מ"ג, יו"ד.
  9. 7. ראה רש"י, מתנות כהונה ויפ"ת (השלם) לב'"ר שם. רד"ל שם.
  10. 8. כ"ה להמפרשים שנסמנו לקמן הערה 10. וראה לקמן סעיף ב. - וביפ"ת (השלם) מפרש (במדרש) דמ"ש ר"נ ,נתן בהם עפר כו'" אינו פירוש הכתוב כ"א רק עצת יוסף לקיים התבואה, אבל פי' הכתוב ,,אוכל שדה העיר גו'" הוא - שגם ,אוכל שדה כל עיר שסביבות ארץ מצרים נתן בתוך ארץ מצרים".
  11. 9. מת"כ שם. וראה רד"ל שם שמציין לקה"ר עה"פ (א, ד) והארץ לעולם עומדת (ומת"כ שם).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.