218

שגור בפיו". כי ההתבטלות בדרגה של ,שם שמים שגור בפיו" היא כהתבטלות של עבד, אשר ידו כיד רבו = יש מציאות של ,פיו", אלא שעל ידי ,פיו" מתגלה ,שם שמים" - שם שמים שגור בפיו. אך החידוש של הצלחה זו, בבית האסורים, היא בכך שאין מורגשת כלל מציאותו (ו,פיו") של יוסף. כלדכולו מבטא את ,,ה' מצליח".

ח. שני אופני ההצלחה בגאולת י"ט כסלו

חג הגאולה של אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך, חל ברוב השנים בשבוע של פרשת וישב.

אנו רואים, שגם בגאולתו היתה ההצלחה בשני האופנים, כפי שהיה אצל יוסף הצדיק - הן ,איש מצליח" והן ,ואשר הוא עושה ה' מצליח":

חסידים מספרים*, שכאשר ישב אדמו"ר הזקן במאסר, התפעלו מאד שרי המלוכה אשר חקרוהו, כולל המלך עצמו, מחכמתו העצומה, והם ראו שהוא ,איש אלקי", בעל רוח הקודש וכו'. וזאת, בדומה לאופן הראשון של הצלחת יוסף, ,ויהי איש מצליח", מפני היותו איש קדוש = ,שם שמים שגור בפיו".

אך הגאולה עצמה היתה סוג נעלה יותר של הצלחה, וכפי שכותב אדמו"ר

הזקן במכתבו המפורסם", שהשרים ,ענו ואמרו .. כי מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו": בנוסף להכרתם בכך שאדמו"ר הזקן הוא ,איש אלקי", הרי גאולתו היתה פלא נפלא כל כך, שמעל לטבע לגמרי, עד אשר גם בעיני שרי המלוכה ,,היתה זאת הפלא ופלא" והם הכריזו ,,מאת ה' היתה זאת": אין מודגש כאן שזוהי הצלחתו של אדמו"ר הזקן בהיותו ,איש אלקי", עבד ה', אלא הם ראו בגלוי את יד ה, בדומה ל,ואשר הוא עושה ה' מצליח".

כי בהיותו במאסר, כיוסף הצדיק, סבל אדמו"ר הזקן יסורים קשים ביותר,

ובפשטות, בנוסף ליסורי הנפש ויסורי הגוף של המאסר, הוא לא יכול היה באותו זמן לעסוק בהפצת תורת החסידות והתורה בכלל,

כפי שהוסבר כבר בהרחבה"", שזהו הדיוק בשיחתו של הרבי (מהורש"ב) נ"ע'י, שהמאסר היה ככתישת הזית - ,מה הזית הזה כשכותשין אותו הוא מוציא שמנו"?י: בעת הכתישה אין לזית אף אחת משתי מעלותיו% - לא את מעלתו המאוחרת יותר כשמן, ולא את