195

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

הענינים כלולים באותה המילה - הורד: ,,הורד" מלשון ירידה, ,הורד" מלשון ,וירד", ,רודה", שליטה. בשעת הירידה עצמה כבר היתה השליטה - ,,כבשון", וירד, רודה.

למרות שאלה הם, לכאורה, ענינים מנוגדים.

כן יש להבין: במדרש מובא שם פירוש נוסף על ,ו"סף הורד מצרימה" - ,הוריד את השכינה (כביכול) למצרים עמו... מנא לך שירדה השכינה עמו מדכתיב" ויהי ה' את יוסף",

וכיון, שכידוע, כל הפירושים על אותה מילה קשורים ביניהם, יש לומר, שגם פירוש זה קשור לפירוש הקודם של ,הורד" = ,כבשון".

ד. שלשה דרכים לגאולה

ויש לומר, שההסבר לכך הוא: ביציאה מגלות יש שלשה אופנים'*:

פדיה בדרך של מלחמה - נלחמים עם האוייב עד אשר מתגברים ומנצחים. גאולה זו אינה מושלמת, כי יש צורך להשתמש בנשק של האוייב, או בדומה לו?, בתכסיסי

וישב -- ייט כסלו שיחות =

מלחמה וכדומה עד כדי - ,,דם לרוב שפכת"5, עד שנוצר ,קרב" שמתקרבים זה אל זה וכו'**.

ובלשון החסידות, כאשר יורדים אל תוך ,לבושי המתברר"* כדי ללחום בו, נגרמת בהכרח ירידה - ,כל מלבושי אגאלתי"*. וגם לאחר הנצחון והגאולה, אין הגאולה מושלמת, ונשארת ההשפעה של ,אגאלתי".

אופן נעלה יותר של גאולה הוא - פדיה בשלום: הגאולה נגרמת על ידי תקיפות ועוצמה גדולים ביותר, עד כדי כך ש,אז נבהלו אלופי אדום... תפול עליהם אימתה ופחד" עומדים מעל לאוייב לחלוטין, ואין מגיעים כלל להתקרבות (קרב).

בעבודה הרוחנית הדוגמא לכך היא התורה, שאינה ,מתלבשת" בעולם, אלא ,הלא כה דברי כאש. מה אש אינו מקבל טומאה, אף דברי תורה אינן מקבלים טומאה"**.

אך גם באופן זה של פדות הרי ,אלופי אדום" נשארו בתוקפם במקומם, וייתכן ששוב ייווצר מצב

הערות

  1. 0. פרשתנו לט, ב (בהמשך להפסוק ,ויוסף הורד גו'").
  2. 1. בהבא לקמן ראה (באו"א קצת) דרושי פדה בשלום - שערי תשובה לאדהאמ"צ ח"א (פ"ו ואילך), סה"מ תרנ"ט ותש"ד. ועוד.
  3. 2. להעיר מד"ה לא יצא האיש לא בסייף (תרל"ב).
  4. 3. ד"ה א כב, ח.
  5. 4. ראה שע"ת שם ח"א פי"א.
  6. 5. ראה בהנסמן לעיל ע' 201 הערה 77.
  7. 6. ישעי' סג, ג.
  8. 7. בשלח טו, טודטז.
  9. 8. ברכות כב, א. וראה המשך פדה בשלום תש"ד שם פ"כ: וענין ההתלבשות דתורה אי"ז מענין התלבשות של התעסקות .. ולשון התלבשות הוא רק שם המושאל בלבד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.