171

אין לומר שההכרח מכך נובע מהביטוי ,שלם", שממנו מובן שתחילה היה חיסרון (ורק חיסרון) ולאחר מכן הושלם הדבר?, כי בנוסף לכך שבפירוש רש"י שלאחר מכן הוא מזכיר את הביטוי ,,שלם" בקשר להצלה ,מבין שיני אריות", הרי בפירוש רש"י זה עצמו מובן כך, כי רש"י אומר ,שלם בתורתו שלא שכח תלמודו". רואים מכך, שלמרות שלמעשה לא היה אצלו פגם וחסרון, מתאים להתבטא על כך בביטוי ,,שלם", מפני האפשרות שעלול להיגרם פגם או חיסרון? - ואם כך, אפשר לומר זאת גם לגבי הצלתו מעשו ולבן.

ד. ,שלם" - מעבר להבטחה ,ושמרתיך"

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

מיד לאחר שיעקב הלך לחרן הבטיח לו הקדוש-ברוך-הוא** ,והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך...", והכוונה בכך, לפי פשוטו של מקרא, היא בראש ובראשונה - שמירה מפני עשו ולבן, כפי שמפרש שם רש"יי: ,לפי שהיה ירא מעשו ומלבן".

ואם כך, אין התורה צריכה להדגיש שהבטחת הקדוש-ברוך-הוא קוימה,

וישלח א

ויעקב בא שלם מעשו ומלבן, שהרי הדבר מובן מאלין?.

כפי שאצל אברהם, שהקדוש-ברוךהוא הבטיח לו, כדלעיל בסעיף ג', בצוותו לו'3 ,לך לך..." - .ואעשך לגוי גדול... ", שטלטול הדרך לא יגרום לו למיעוט ב,שלושה דברים", אין אנו רואים שהתורה מדגישה באיזשהו מקום, שאכן כך היה - ,ויבא אברהם שלם", וכדומהי".

מדוע אפוא מציינת זאת התורה לגבי יעקב? מסביר על כך רש"י, שכאן אין מדובר על ה,שלמות" הנכללת בהבטחת הקדוש-ברוך-הוא ,,והנה אנכי עמך ושמרתיך...", אלא על אירועים מיוחדים שעלולים לגרום ליעקב חוסר שלמות, למרות הבטחת הקדוש-ברוךהוא שהוזכרה. לעיל, ואף"על-פי-כן מציינת התורה ,ויבא יעקב שלם".

ומכך שבפסוק מופיע הביטוי ,שלם" סתם, מובן, שאין זו שלמות בפרט אחד בלבד, אלא ,שלם" כפשוטו, בכל