168

יוצא שה,שלם" הוא חידוש בקשר להגעתו של יעקב לשכם'.

במדרש?' נאמר שיעקב נרפא מידי מצלעתו, על ידי ,ויזרח לו השמש":י, וכן לגבי הדורון - ,מלא הקדוש-ברוךהוא חסרונו והחזיר לו מיד הכל"*'.

וכן לגבי הדורון - ,מלא הקדושברוך-הוא חסרונו והחזיר לו מיד הכל" ולפי זה הוא כבר היה ,שלם בגופו שלם בממונו" בהגיעו לסוכות

1) ובנזר הקודש (השלם) לב"ר שם (והועתק בעץ יוסף לב"ר שם ולע"י שבת שם) מפרש כן גם במדרש (אבל ראה הערה 13).

וצ"ע במשכיל לדוד כאן שמפרש (ברש"י) שבכולם כבר הי' שלם לפנ"ז (כי נתרפא מיד אח"כ, ונעשה לו נס שלא הי' חסר כלום מממונו אפילו בשעה ששלח הדורון לעשו) - דא"כ למה לא נאמר שהי' ,,שלם" בסוכות.

2) ב"ר (פע"ח, ה. וראה הערה הבאה), הובא בפרש"י פרשתנו (לב, לב) - אבל רק כפירוש שני, וגם מדגיש שזהו ,מדרש אגדה" ופירוש הראשון ,,זהו פשוטו". וראה הערה 18.

3) בנזר הקודש לב"ר (הנ"ל הערה 11) ,שמאז התחיל להתרפאות אבל מ"מ לא נרפא לגמרי .. עד בואו .. שכם". אבל ראה פרש"י לעיל שם (ד"ה והוא צולע - המשך לפי' האגדה) ,הי' צולע כשזרחה השמש", ובמפרשים (רא"ם, גו"א וכו') שלפי' האגדה ,הי" צולע" רק בתחילת הזריחה, כי מיד לאח"ז נתרפא (שבפשטות נתרפא אז לגמרי). ובמדרש לקח טוב כאן ,ועד שבא אל שר עשו הי' שלם בגופו דכתיב ויאמר אם יבא גו' והכהו".

4) פרשתנו שם.

5) תנחומא באבער פרשתנו יא (ומה שממשיך ,שנאמר ויבא יעקב שלם", לכאורה הכוונה שבבואו לשם כבר הי ,שלם", אבל נעשה ,מיד". וראה משכיל לדוד שבהערה 11).

וישלח א שיחות 19

(יותר משמונה עשר חדשים"' לפני הגיעו לשכם).

אך לפי הפשט התרחש כל זאת באופן טבעיי', הן הריפוי מהצליעה והן השלמת חסרון הממון. וזהו החידוש בפסוק ,ויבא יעקב שלם עיר שכם", שבהגיעו לשכם הוא נעשה שלם, כי רק אז הוא נרפא לחלוטין בגופו*' והתמלא (על ידי שצאנול היו ,פרות ורבות" וכדומה) מה שחסר לו ,מכל אותו דורון".

רק לפי הפירוש ,שלא שכח תלמודו מפני טורח הדרך", יש מקום לומר,

6 כפרש"י עה"פ (לג, יז - ממגילה יז, א. ב"ר פע"ח, טז) ששהה שם י"ח חדש. וראה גם רש"י ישן ס"פ תולדות.

7) כי ע"ד הפשט אין אומרים שהי' נס רק אם יש הכרח לזה בפשש"מ.

8) עפ"ז (שיעקב הי' צולע יותר מי"ח חדש, עד הגיעו לשכם) יומתק מש"נ ,על כן לא יאכלו בנ"י את גיד הנשה גו' עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב גו'" (פרשתנו לב, לג) - דפשטות הלשון משמע שבני ישראל קבלו זה ע"ע מפני ,שהוזק יעקב בגיד הנשה"* (חזקוני (בפי' הג') וריב"א עה"ת (בפי' הא') שם). ואם נאמר שנתרפא מיד צ"ע שמשום זמן מועט זה שה" צולע [ובפשטות - בניו לא ראו אותו צולע, שהרי זריחת השמש היתה ,כאשר עבר את פנואל", מקום ראיית המלאך (שם, לאדלב)] - ,לא יאכלו בנ"י גו'".

9 פרש"י ויצא ל, מג. - ובפשטות נמשכה ברכה זו גם לאחרי יציאתו מבית לבן.