160

לפי זה יוצא, שבאופן גלוי, ובאמירה, הרי הקשר של ,פדה בשלום נפשי" לגאולת אדמו"ר הזקן מתבטא (א) רק בשנים שבהן חל י"ט כסלו ביום שלישי בשבוע. (ב) גם אז רק אצל מי שאומר תהילים ,בשופי", ולא אצל כל אחד ואחד, אשר אצלם קיים הקשר רק במחשבה, מצד תוכן הענין??.

ואילו הקשר של ,פדה בשלום נפשי" ליו"ד כסלו הוא באופן שפסוק זה נאמר ביום הגאולה על ידי כל אחד בכל שנה ושנה, כי הפסוק ,פדה בשלום נפשי" נכלל בשיעור התהילים של יום יו"ד בחודש, בהתאם לתקנה של כ"ק מורי וחמי אדמו"ר2, שכל אחד יאמר בכל יום את שיעור התהילים כפי שהוא נחלק לימי החודש, והדגיש בכך'? שזהו עניין השווה לכל נפש.

וזוהי הוכחה, שהמשמעות של ,פדה בשלום נפשי" גלויה יותר, בענין עיקרי, בגאולת אדמו"ר האמצעי יותר מאשר בגאולת אדמו"ר הזקן.

יו"ד בסלו

ג. פנימיות התורה - פדייה בדרך שלום

הדברים יובנו לפי ההסבר אודות הקשר שבין ,,פדה בשלום נפשי" לבין גאולתם של אדמו"ר הזקן ושל אדמו"ר האמצעי:

ב,פדה בשלום נפשי" יש, כדלעיל, משמעות כפולה: עצם הפדייה מן האויב, ואופן הפדייה בדרך שלום.

שני אופני הפדייה - פדייה בדרן מלחמה ופדייה בדרך שלום - קיימים בתורה. ובאופן כללי, זהו ההבדל בין הנגלה שבתורה לבין פנימיות התורה:

פנימיות התורה היא ,אילנא דחיי דלית תמן לא קשיא... ולא מחלוקת"?:. ולעומת זאת, בנגלה שבתורה, יש דיונים רבים, קשיא ורמינהו..., והיא דומה לפדייה בדרך מלחמה = ,מלחמתה של תורה":: כדי לגלות את אור ההלכה ואת המסקנה של

התורה יש להילחם נגד ההעלם וההסתר": של הקושיות, השקלא וטריא וכו'.

הענין דומה להבדל שאנו מוצאים בתורת הנגלה עצמה בין התלמוד