157

אלא אף מצד למעלה כביכול, שכל ההמשכות של אין-סוף באות כאילו מאליהן ".

ולכן מגיעה השפעה זו באופן ש,מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו ללוותו לארץ": המלאכים הקודמים היו לשם שמירה - המצביעה על עזרה וסיוע לאדם בעבודתו, הזקוק לשמירה. אך מלאכים אלו באים רק כדי ללוותו, לכבוד בלבד, כדלעיל. כי אתערותא דלעילא זו באה לאחר שיש ,אתר שלים", כאשר אין צורך בשמירה, ויותר מכך, לא חסר לאדם מאומה, כולל ההמשכה מלמעלה הכרוכה בעבודתו, אלא היא מגיעה לאדם בבחינת מתנה.

ט. ההוראה - סיוס עבודת הגלות מתוך כבוד

כל ענין בתורה מהווה הוראה בעבודת האדם. כך גם בענין זה: התורה מספרת לישראל שלאחר שהות בחוץ לארץ, בגלות, לפני הכניסה לארץ ישראל, משגר הקדוש-ברוך-הוא את מלאכי ארץ ישראל לקראתו (לחוץ לארץ - בתקופת הגלות) ללוותו לארץ, כדי לגלות לישראל את המעלה העצומה

שבעבודתם, ולהעניק להם תוספת כח ועידוד וחיזוק בעבודה.

אפילו בזמן שישראל עדיין שוהים בגלות, אומרים לכל יהודי, שלא זו בלבד שאל לו להיבהל ולהתפעל מפני הגלות ומפני ה,גויות", שהרי מלאכי חוץ לארץ שומרים עליו, ו,לא" ינום ולא יישן שומר ישראל... ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך"?י, עד אשר ,והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך"* כבר בתקופת הגלות *, ואף יותר מכך:

הקדוש-ברוך-הוא שולח את מלאכי ארץ ישראל ללוותו, ולהוסיף בכבודו*. כלומר, דרכו שלא להיבהל מן הגלות ומן ה;גויות" אינה באופן גלותי, אלא בהרחבה ובאופן של גאולה, על ידי מלאכי ארץ ישראל, באופן של כבוד.

ועצם הידיעה על כך נוסכת עידוד וחיזוק בסיום העבודה בסוף תקופת הגלות, שלא להתחשב כלל ב,גויות", אלא לצעוד לבטח בדרכנו, ולהשלים את העבודה של ה,פכים קטנים"*, אשר נותר עדיין