155
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שההגעה היתה כאילו בלי כוונה5. אך יש הבדל במשמעות של המלה ,ויפגע" בין שני הפסוקים שהוזכרו לעיל: המשמעות של ,ויפגע במקום" היא שיעקב אכן הגיע לשם בלי כוונה מצדו, כדיוק חז"ל על המלה ,ויפגע" - ,ללמדך שקפצה לו הארץ"*. אך משמעות הביטוי ,ויפגעו בו* מלאכי אלקים" היא, שההגעה לשם היתה בלי כוונה לא רק מצד יעקב, אלא גם מצד מלאכי ארץ ישראל.
ויש לומר, שבהתאם להבדל זה במשמעות המלה ,ויפגע", כך הוא ההבדל גם בתפקידם של שני סוגי המלאכים: המלאכים שעליהם מדובר בתחילת הפרשה באו לשם שמירה, ואילו המלאכים שבסוף הפרשה - לשם כבוד.
3 תפלת ערבית - אתערותא דלעילא נעלית ביותר
ההסבר לכך הוא:
ידוע* ההסבר בפנימיות הענינים לכך ש,תפלת ערבית רשות"",
ואיננה חובה כתפלת שחרית ומנחה. זאת, משום שתפלת ערבית קשורה לדרגה כה גבוהה, שאי אפשר להגיע אליה על ידי עבודת
האדם. זוהי אתערותא דלעילא אשר אין אתערותא דלתתא מגיעה לשם, והיא ,נמשכת" ויורדת מאליה.
ולכן לומדים על תפלת ערבית מן המלה ,,ויפגע"*, בשונה מן הביטוי ,אשר עמד שם"* המופיע בתפלת שחרית אצל אברהם, או הביטוי ,לשוח בשדה"* המופיע לגבי תפלת מנחה אצל יצחק'*: כיון שדרגה זו אינה מושגת על ידי עבודה, אלא כאילו מאליה, יוצא מכך, שה,המשכה" היא כאילו בלי כוונה, בלי יחס לעבודת האדם. הסבר זה עולה בקנה אחד עם ההסבר לביטוי ,קפצה לו הארץ" - שזהו עניץן שאינו מגיע לפי סדר ובהתאם לעבודת האדם, אלא פעולה
הערות
- 3. ראה אברבנאל ריש פרשתנו. ובכ"מ.
- 4. ל' רש"י עה"פ - מחולין צא, ב.
- 5. להעיר מבחיי פרשתנו שם.
- 6. לקו"ת סוכות פ, סע"ג. שה"ש כד, ב. ביאורי הזהר לאדהאמ"צ (יג, סע"ד ואילך) ולהצ"צ (ע' פה ואילך). סה"מ תרס"ח ע' קע. ועוד.
- 7. ברכות ד, ב.
- 6. ויצא ג שיחות דג
- 8. ברי"ף לע"י ברכות כו, ב ועוד (וראה בארוכה העמק שאלה על השאילתא שבהערה 74) - דלמ"ד תפלות אבות תקנום הוי תפלת ערבית חובה. אבל בחי' הצ"צ ריש ברכות (אות ד) שגם למ"ד יעקב תיקן הוי רשות, וכמפורש בזח"א קלג, א (רכט, א) ,ומאי דאתקין יעקב .. איהו רשות" (וראה בארוכה ביאוה"ז שבהערה 56). וראה גם פנ"י ברכות שם ד"ה בגמ' אתמר וד"ה ומיהו. עיון יעקב לע"י שם. ועוד.
- 9. וירא יט, בז.
- 0. ח"ש כד, סג.
- 1. ברכות כו, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.