153

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

14 לקוטי אז הקדוש-ברוך-הוא רק ,אלקי השמים", ולא היתה ההכרה בו שהוא ,אלקי הארץ", כפי שכבר הוסבר במקום אחר בהרחבה**.

לפי זה יש להבין, מדוע לגבי המלאכים כבר היתה ארץ ישראל נבדלת באופן, שאין יוצאים חוצה לארץ, שהרי ההסבר שצויין לעיל לגבי יצחק אינו מתאים, לכאורה, לגבי המלאכים.

ויש לומר, שההסבר לכך בפשטות הוא: בענין שבתקופת האבות עדיין לא היתה לארץ ישראל קדושה מיוחדת, ולדעת רש"י, כדלעיל, בעלות מיוחדת, הכוונה היא - שגוף הארץ עדיין לא התקדש אז, עדיין לא נקבעה הקדושה ב,חפצא" של הארץ<, ולכן לא חל איסור היציאה לחוץ לארץ על האבות בהיותם בארץ ישראל למטה.

אך במהותה היתה ארץ ישראל תמיד ,נחלת ה' מיוחדת לשמו"?, ארץ אשר ,חפצי הבורא היו בה שהרי סולם (דחלום יעקב) שראשו מגיע השמימה היה קבוע בה" ובדיוק כשם ש,בית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של

מטה"::, שזה היה תמיד, כך גם לגבי ארץ ישראל כולה, אלא שלפני כן לא היה זה בגלוי ובקביעות בארץ ישראל למטה.

לפי זה מובן, שלמרות שאצל האבות למטה עדיין לא חל איסור היציאה מארץ ישראל לחוץ לארץ, בכל זאת היה הדבר קיים אצל המלאכים, כי אצל המלאכים למעלה יש תמיד הבדל בין ארץ ישראל לבין חוץ לארץ, כדלעיל5.

ד. התכלית - הפיכת חוץ לארץ לארץ ישראל

ההסבר בפנימיות הענינים לכך ש,מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו ללוותו לארץ", הוא:

הענין של ,ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה"* רומז לגלות של עם ישראל, כנאמר במדרש5 בפסוקים שבתחילת פרשתנו ,פתר קריין בגלות" (=משמעות הפסוקים הוא ענין הגלות), וכפי שמבוארים במדרש בפירוט כל הפסוקים בתחילת הפרשה, וכן במקום אחר

הערות

  1. 8. לקו"ש שם ע' 172. ע"ש.
  2. 9. כמבואר בלקו"ש שם ע' 219 ואילך - בארוכה.
  3. 0. לשון הרמב"ן בפי' עה"ת אחרי יח, כה.
  4. 1. יראים השלם סי" תיג.
  5. 5. ו'צא גב
  6. 6. שיחות
  7. 2. פרש"י פרשתנו כח, יט ד"ה וזה שער השמים.
  8. 3. וי"ל כן גם בנוגע ליצחק שכיון שהי' עולה (ונתעלה כליל) להו" (למעלה) - אין חו"ל (למעלה ובדרך ממילא - למטה) ראוי' לו.
  9. 4. פרשתנו כח, יו"ד.
  10. 5. ב"ר פס"ח, יג (ובב"ר עם פי' יפ"ת השלם - יט). וראה גם זהר פרשתנו קמט, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.