136
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ולפיכך אף החלקים הגשמיים של יצחק התעלו לדרגת עולה, כליל לה: גם עניניו הגשמיים התבטלו כל כך כלפי הקדושה, עד אשר הוא כלל ,לא חש" את ,גשמיותו"*, וכל מהותו היתה ,עבודת ה'".
ור 4 זריעת 'צחק - צדקה
כפי שכבר הוסבר במקום אחר בהרחבה** על משמעות הנאמר בפרקי דרבי אליעזר* על הפסוק9 ,ויזרע יצחק": ,וכי יצחק זרע דגן ח"ו, אלא לקח את כל מעשר ממונו וזרע צדקה לעניים, כמו דאיתא* זרעו לכם לצדקה".
אין מקרא יוצא מידי פשוטו", שיצחק זרע דגן כפשוטו, וזה היה הממון שממנו לקח מעשר וכדומה. אך ח"ו לומר שפעולתו ,ויזרע" היתה במשמעות ובמהות של זריעת דגן. אלא משמעות הפעולה ,זרע. דגן" אצלו היתה ,,זרעו לכם לצדקה".
כן יש להעיר לפי מאמר חז"ל נוסף: יצחק תיקן את המעשרות?, וכיון
תולדות ג שיחות 1508
שמעשר יש לתת דוקא מתבואה השייכת לאדם עצמו*, לפיכך, ורק משום כך, הוא זרע דגן, כדי להפריש מעשר.
ויש לומר, שהיינו הך: שורש מצות המעשרות וכדומה הוא ענין הצדקה*".
3 על ידי העקידה התקדש ,אפרו"
ומשום כך ,אפרו של יצחק .. צבור על גבי המזבח", כי על ידי העקידה התקדש יצחק באופן שאינו מותיר אפשרות ל,חול", השייך לחוץ - גם ,אפרו", כל עניניו הגשמיים, הוא ,צבור על גבי המזבח", כולו - כליל לה''**.
וזהו גם ההסבר לכך שמבטאים את זכות העקידה דוקא במושג ובביטוי ,אפר": זכות העקידה מבוססת על אופן מסירות הנפש של יצחק - המעלה המיוחדת של מסירות הנפש שלו היא בחידוש ,אפרו .. צבור על גבי המזבח"**'**, כדלעיל.
הערות
- 6. ראה לקו"ש ח"י שם (ע' 105) - ב' האופנים ב,ובכל דרכיך דעהו".
- 7. לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 75. וראה בהערות שם.
- 8. רפל"ג.
- 9. פרשתנו כו, יב.
- 0. הושע י, יב.
- 1. שבת סג, א. וש"נ.
- 2. רמב"ם הל' מלכים פ"ט ה"א. וראה בארוכה לקו"ש שם (ע' 69 ואילך).
- 3. רמב"ם הל' מעשר פ"ב ה"ב.
- 4. ראה בביאורי טעמי המצות: ס' החינוך מצות ראשית הגז (מצוה תקח). מו"נ ח"ג פל"ט.
- 54. להעיר מ,יונתי"תר"ם" (ע' נא. נו ואילך) בביאור מחז"ל (פדר"א ספל"א) דאפר אילו של יצחק הוא יסוד מזבח הפנימי - קטורת, בחי' התקשרות ועוצם הביטול שלמעלה מבירורים דקרבנות. וראה לקמן סעיף ח.
- 54. להעיר גם ממגיד מישרים להב"י (ר"פ תצוה. ועוד) ,ושם תשרף על קדושת שמי ויהי' אפרך מונח ע"ג מזבח".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.