129

דרכו זו מודגשת במיוחד בפסוקים שבהמשך הפרשה. בתחלה% אמר אבימלך ליצחק ,לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד"". אך לאחר שיצחק בנה שם מזבח ,ויקרא בשם ה/.."5, מספרת התורה, ש,אבימלך הלך אליו מגרר, ואחוזת מרעהו ופיכל שר צבאו", ולשאלת יצחק ,מדוע באתם אלי..." השיבו ,ראו ראינו* כי היה ה' עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו וביניך... "*.

ומובן, שכאשר ראו ש,היה ה' עמך", ובמיוחד כאשר מצב זה עוררם עד כדי כך שאבימלך ילך אל יצחק לכרות עמו ברית, השפיע עליהם הדבר להתנהג בהתאם לרצונו של יצחק אבינו.

,תולדות" דומים לאב

לפי זה מובן מדוע דוקא פרשה זז העוסקת בעבודת יצחק*, נקראת ,תולדות", ולא הפרשות העוסקות בעבודת אברהם ויעקב:

כאשר יורדים ופועלים מחוץ לתחום הקדושה, בדומה לעבודת אברהם, אין מודגש כל כך שאלה הם ,תולדות". אמנם זוהי עשייה - ,הנפש אשר

עשו", אך אין אלה תולדות - ,כאילו ילדו"*.

המושג ,תולדות" מדגיש את היותם דומים לאב'י, מכלל דאבות איכא תולדות, ודוקא זוהי דרכו של יצחק, שהוא נשאר במקומו ומרומם את באי העולם אל דרגתו, ועל ידי כך הם נעשים ,תולדות" - בדומה לאב '".

ח. ההוראה: העמדת ,תולדות" כיצחק

וזוהי ההוראה הנצחית הנלמדת מעבודת יצחק, והנרמזת בשם הפרשה - ,תולדות":

גם מארי עובדין טבין (בעלי מעשים טובים), אשר עבודתם התמידית היא לפרסם את שמו של הקדוש-ברוך-הוא בלכתם ממקום למקום ולהעמיד תולדות לה' ולתורתו, צריכים מפעם לפעם להיות במצב של עבודה בפנים, של לימוד התורה - נגלה ופנימיות התורה - באופן של תורתו אומנותו.

ואין הם מועלים בכך ח"ו בשליחותם בקירוב יהודים לה' ולתורתו, אלא להיפך, זהו מרכיב חשוב ביותר בעבודתם.

כי בנוסף לכך שלכל יהודי יש

1 וראה לקו"ש שם ע' 211 ואילך.