125
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
תורה, אפילו תורה אין לו, אלא תורה וגמילות חסדים".
ומיצחק אבינו מקבל כל יהודי את ההוראה ואת הכוח לעבודה בפנים, שגם אלו אשר עיקר עיסוקם הוא בחוץ, לעסוק בעניני העולם ועל ידי כך להמשיך קדושה לכל עניני העולם - ,מעשיך" ו,דרכיך" - ולהביא את דבר ה' גם ליהודים הרחוקים לעת עתה מה' ומתורתו, הרי גם הם חייבים מדי פעם להתנתק מן החוץ ולעסוק בפנים, בתורה, באופן שיהיו אז ,כאוכלי המן"*, ללא שום דאגות וללא שום מחשבות - בזמן זה עליהם להיות במצב של תורתם אומנותם.
ג. שם הפרשה - תוכנה
דובר כבר כמה פעמים* אודות שמות הפרשות, שאמנם, בפשטות נקראת כל פרשה על שם ההתחלה, אך בכל זאת, כיון ששמות אלו הם על"פי מנהג ישראל, שתורה הוא, ובמיוחד לפי תורת הבעל-שם-טוב", ששמו אשר יקראו לו בלשון הקודש מהווה ומחיה ומקיים את הדבר הנקרא בשם זה, הרי מובן, ששמה של כל פרשה מבטא את תוכנה של כל פרשה.
הוכחה ברורה לכך%* היא מכך שפרשתנו נקראת בשם ,תולדות", כאשר גם פרשת ,נח" פותחת במילים ,אלה תולדות נח". אם הפרשות היו נקראות רק לפי תחלתן, מתאים היה יותר שהפרשה המוקדמת, פרשת נח, תיקרא בשם ,תולדות", שהרי המילה ,תולדות" קרובה יותר לתחלת הפרשה מאשר המילה ,נח", והפרשה המאוחרת יותר, פרשתנו - ,תולדות" - תיקרא בשם ,יצחק", כדי להבדיל בינה לבין הפרשה המוקדמת.
מכך שהפרשה הקודמת נקראת בשם ,נח", ודוקא פרשתנו נקראת ,,תולדות" מובן, שדוקא השם ,נח" מבטא את תוכן הפרשה הנקראת כךְ*, ואילו השם ,תולדות" מתאים יותר להביע את תוכן פרשתנו.
כלומר, שהתוכן הכללי של פרשתנו הוא הולדת בנים - ,תולדות". והמשמעות הרוחנית היא, שזוהי הוראה לכל יהודי להביא. לידי ,תולדות" ברוחניות - להוסיף עוד יהודי שומר תורה ומצוות על ידי קירובו לה' ולתורתו, כנאמר"* ,כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו", שזוהי המשמעות הרוחנית של ,פרו ורבו"'*.
הערות
- 5. כמרו"ל (מכילתא בשלח בתחלתו. שם טז, ד) לא ניתנה התורה (לדרוש) אלא לאוכלי המן.
- 6. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 59.
- 7. ראה תולדות יעקב יוסף פ' שמות קרוב לסופה. אור תורה להה"מ ד, ג. לקו"א שלו נח, ד. שער היחוד והאמונה פ"א. ועוד.
- 4. תולדות ג שיחות 2
- 8. ראה לקו"ש שם הערה 10. וש"נ. לקו"ש ח"ה ע' 355. ועוד.
- 9. ראה לקו"ש ח"כ ע' 285 ואילך.
- 0. סנהדרין יט, ב. פרש"י במדבר ג, א.
- 1. ראה לקו"ד ח"ד תשמו, א. סה"ש תש"א ס"ע 45 ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.