119
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי
מחשבים את המעשר מהתבן ומהמלח לפי משקלם או כמותם?: בפני עצמם עתה - כמעשר בהמה, אלא לפי
חשיבותם ושוויים'? כאשר משתמשים בהם בפועל.
ואם כך, מתעוררת השאלה לגבי המלח והתבן% - כיצד מחשבים את שווייםי: האם לפי ערכם עתה כשלעצמם, או לפי ערכם כאשר משתמשים בהם כתערובת וכתבלין הנותן טעם וכדומה?
לפי זה מובן הדיוק בלשון רש"י ,כסבור אביו שהוא מדקדק במצוות", שהוא מקיים את המצוות כתיקונן בהקפדה רבה על חישובים מדוייקים וכדומהל*.
תולדות א
ולעומת זאת לפי הסבר המפרשים, שעשו רצה למצוא חן בעיני יצחק עלידי הוכחה שהוא נותן מעשר גם מדברים שאינם חייבים במעשר, מתאים יותר לומר ,מחמיר במצוות" או ,מהדר במצוות", וכדומה.
ה. הרמב"ם - מעשר מן השלל; הראב"ד - מצות מעשר
מן הענינים המופלאים בדרך ההלכה המופיעים בפירוש רש"י:
כאמור בסעיף ב', במדרש נאמר ,היך מתקנין", ואילו רש"י אומר ,היך מעשרין". ויש לומר, שהבדל הניסוח ביניהם קשור למחלוקת בין הרמב"ם לבין הראב"ד:
בהלכות מלכים* עוסק הרמב"ם במצוות שהיו לפני מתן תורה, ואלה דבריו: ,על ששה דברים נצטוה אדם הראשון... בא אברהם ונצטוה... והוא התפלל שחרית ויצחק הפריש מעשר". אומר על כך הראב"ד'י: היה ראוי לומר והוא (אברהם) .. הפריש מעשר.
מסבירים המפרשים"י, שהמחלוקת בין הרמב"ם לבין הראב"ד היא על פירוש הפסוק .ויתן לו מעשר מכל", הנאמר על אברהם:
הערות
- 2. ראה רמב"ם הל' מעשר פ"א הי"ד (בנוגע למעשר זרעים). הל' תרומות פ"ג הי"א (בתרומת מעשר).
- 32. והיינו, שה,מעשר מכל אשר לו" אינו ע"י הפרשת מעשר מכל מין ומין בפ"ע, אלא מפריש מעשר משוויות כל נכסיו.
- 3. עפ"ז יומתק הטעם שלא נקט רש"י כגירסת הפסיקתא דר"כ (הנ"ל הערה 4) ,מים (ומלח)".
- 4. בנוגע לדברים אחרים, גם אותם כשמערבים אותם בדברים אחרים נתוסף בחשיבותם - לכאורה אין שאלה, ודנים לפי חשיבותם בהווה בפועל. אבל בנוגע למלח ותבן, שכל (עיקר) חשיבותם הוא רק כשמערבים אותם בדברים אחרים, מקום לומר שאצלם מחשבים ע"פ העתיד כו'.
- 5. ובזה אין להקשות (כנ"ל סעיף א) אשר שאלה זו מורה שאינו מדקדק במצות כי הי' לו לידע מהנהגת יצחק - כי מובן שחשבון המעשר אינו דבר גלוי כו'.
- 6. פ"ט ה"א.
- 7. וראה תורה שלמה לך שם אות קלב. וש"נ.
- 8. ראה רדב"ז, כסף משנה ומגדל עוז שם. וראה (בהבא לקמן) לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 69 ואילך ובהערות שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.