100

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

רבקה, אשר יצאה מביתה באופן של ,ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת...".

ויש לומר, שהקדוש-ברוך-הוא דחה את ביאת רבקה אל הבאר עד לסיום תפלת אליעזר*י, משום שעל ידי סימן זה, שקבע אליעזר בתפלתו, הוא יוכל לדעת שזו ,היא האשה אשר הוכיח ה' לבן אדוני"?ו,

אך עצם הגיעה אל הבאר כבר נקבע, כאמור לעיל, אף לפני שאליעזר התפלל.

וכך גם במהלך הענינים, כאשר חפץ בתואל למנוע את השידוך, הרי אז ,בא מלאך והמיתו"??.

וכן בסוף הענין, כאשר רצה אליעזר שרבקה תבוא אתו מיד, בניגוד לדעתם של ,אחיה ואמה" אשר רצו ש,תשב הנערה אתנו ימים... "'?, והפשרה היתה ,נקרא לנערה ונשאלה את פיה" - הרי מיד ענתה רבקה ,אלך":2?,

והרי לכאורה: אין אנו רואים, שאליעזר שוחח אתה לפני כן על השידוך בכלל, כך שיהא באפשרותה

8) ראה לקמן סעיף ז בפנימיות הענינים.

9) ל' הכתוב - שם, מד.

0) רש"י שם, נה.

1) שם, נה.

2) שם, נזדנת.

3 שהרי בפשטות לא היתה נוכחת בעת דיבורו של אליעזר עם בתואל*, וכמפורש (בנוגע

*) ומש"נ (שם, נא) .הנה רבקה לפניך קח ולך גר"

חיי שרה גב

להרהר בדבר, אלא נתן לה מתנות וכו'. ולמרות זאת, מיד כאשר נשאלה אם היא מסכימה לשידוך, ענתה רבקה .אלך", כפי שרש"י מוסיף ומפרש - ,אלך, מעצמי ואף אם איכם רוצים" כלומר:

לדיבורו אח"כ עם אח" ואמה) ,נקרא לנערה ונשאלה גו'". וכמובן גם בפשטות, שכשמדברים בענין הכי חשוב לא יקראו לנערה בת ג' (אף שהיתה אז בת דעת - ראה לקו"ש ח"י ע' 69 ואילך) - ושתצא מבית אמא (ראה פרשתנו שם, כח ובפרש"י) - ובפרט שלא ידעו (עדיין) שאודותה מדובר! וראה שוה"ג להערה 25.

ועוד זאת: מפרש"י עה"פ ,ונשאלה את פי" = ,מכאן שאין משיאין את האשה אלא מדעתה" [היינו, שלשיטת רש"י שאלוה אז (לא רק אם תלך מיד, כ"א) על כללות השידוך (וכמ"ש באברבנאל פרשתנו (שאלה הי"ח) ועוד. וראה לקו"ש שם ע' 5 ואילך)] - משמע, שגם בתואל כו' לא דיבר עמה עדיין אודות השידוך.

4) דפשיטא שאין זה טעם מספיק להסכים על שידוך, ולילך עם איש זר, והיפך רצון אח" ואמה!

5 שם, כב (אצל הבאר). שם, נג (לאחרי דיבורו עם בתואל*).

הערות

  1. 1. הוא רק הבעת הסכמה (כדמוכח מאמרו .קח ולך" - והרי לא לקחה כו' עדיי).
  2. 2. *) אבל אין להוכיח מזה גופא שהיתה נוכחת בעת אריכות הדיבור של אליעזר שלפנ"ז - כי נתינת המתנות היתה בהפסק זמן, וכדמוכח ממש"נ ,ומגדנות נתן לאחי" ולאמה" ולא נזכר בתואל, שבפשטות זהו לפי שזה הי" לאחרי ש,בא מלאך והמיתו"
  3. 3. [ומה שרש"י כותב זה רק לאח"ז עה"פ ,ויאמר אחי" ואמה" - כי מנתינת המתנות לחוד אין הכרח שכבר מת (כמשנ"ת בלקו"ש שם הערה 9 אבל לאחרי שפרש"י ש,בא מלאך והמיתו" מסתבר לומר, דגם אי הזכרת בתואל לפנ"ז - הוא מאותו הטעם]).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.