97

חיי שרה א שיחות ומקשרים אותו שוב עם הקדוש" התחברות המידות חסד גבורה ברוך-הוא*. ב בעבודתם ;ילוו עליך

וישרתוך"9, מתבטאת אחדות ישראל, בנוסף לכך שגם בתפקידם ,להורות

דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים", מתבטאת אהבת רבים, אהבת ישראל.

ולכן עריהם מהוות תיקון על חטא ופירוד שבין אדם לחבירו, שנגרם על ידי הורג נפש%.

משמעות זו קיימת בכל ערי מקלט. בחברון מודגשת האחדות ביתר עצמה, כי שם קבורים האבות והאמהות של כל בני ישראל, ולכן עולות התפילות דרך חברון9, והתפילה נקראת חברון משום

6 להעיר מחידושי אגדות מהר"ל למכות *, א: דברי תורה קולטים*.

7) קרח יז, ב.

8 ואולי זהו ב' הטעמים בחינוך שם מצוה תח.

9) ראה אגרות קודש אדמו"ר האמצעי מכתב לב (קה"ת, ברוקלין, תש"מ). וכ"ה בילקוט ראובני (פרשתנו כג, ט) ממגלה עמוקות* אופן רמט** ומספר כנפי

*) ושייך לחברון - ראה זח"ג ק"ס, א: וחברון דא אורייתא כר'.

*) וכ"ה שם אופן רנ (בסופו) ובמגלה עמוקות עה"ת פ5' וישב (נח, סע"ג) ובפ' שמות 0, ג) בפר הפסוק וישלחהו מעמק חברון.

**) כן נסמן בילקוט ראובני לפנינו ,אופן רמט", אבל כנראה הוא ט"ס, כי הלשון שהביא הוא במג"ע אופן רכב. ובמג"ע אופן רמט איתא הגהה מבן המחבר, ושם: ולכן איתא בזהר חדש דרך מערת המכפלה נכנס התפלה למעלה. ואילו במג"ע אופן רכב וכן בילקוט ראובני שם הובא מזהר חדש לגבי

יונה***, ואולי יש לפרש שמחברון עולים לירושלים ולמקדש**** - ראה רש"י ויצא (כח, יז). וראה בגמ' (ברכות ל, א) והפס"ד (רמב"ם הלי תפלה פ"ה ה"ג. טושו"ע או"ח רסצ"ד. שו"ע אדה"ז שם) שתפלה צ"ל כנגד ירושלים והמקדש. ולהעיר ממהמשך באגרת אדמו"ר האמצעי שם שלפני ישיבת דוד מלך ישראל בירושלים הי' צריך להקדים תחילה להיות בחברון ז' שנים מקודם (- ראה זח"א עט, ב. וש"נ. וראה ,קונטרס בעניני כולל חב"ד" סי"א (אגרות קודש אדמו"ר מהורש"ב כרך ד' ע' קצב)). אבל במאמר ענין השתטחות (מאדמו"ר האמצעי?) קרוב לסופו (מאמרי אדהא"מדקונטרסים ע' כז) כידוע שכל התפלות צריכות לעלות למעלה דרך פתח של ג"ע

הפתחים דג"ע ולא בנוגע עליית התפלות דרך מערת המכפלה. וז"ל במג"ע שם (ועד"ז בילקוט ראובני שםא ביקש משה להיכנס לא"י שהראה לו הקב"ה גן עדן שלמטה שיש שם ז' פתחים (כדאיתא בזוהר חדש פ5' לך לך) הפתח הראשון שהנשמה הולכת בשעת יציאתה מן הגוף דרך מערת המכפלה ששם נקברו אבות ואמהות אדם וחוה .. וש כל תפלות שלנו כשהם עולים למעלה עולים דרך מערת המכפלה.

[ולפנינו מפורש (ענין עליית הנשמות דרך ז הפתחים) בז"ח פ' נח (מהנ"ע) כא, א: הפתח הראשון נכנסת הנשמה במערת המכפלה שהוא סמוכה לג"ע. ועד"ז בזח"א פ' לך (פא, רע"א. ועוד)], וראה לקמן שוה"ג הד'.

***) בכנפי ינה הנדפס לא מצא' לע"ע. אבל נמצא בספרו יונת אלם פט"ו.

****) וכן מובן מז"ח שם (עיי"ש כ. ד ואילך. וראה גם זח"א שם, ב) לגבי עליית הנשמה דרך ז' פתחים: שמגעת עד פתח השלישי .. מגעת עד ירושלים אשר שם כר .. בית המקדש. אלא דשם מדובר בירושלים של מעלה. עיי"ש. אבל ה"ה מכוונת כנגד ירושלים של מטה (כבהתחלת הדברים בז"ח שם כ, ד) תנאמר ע"ז ,שחוברה לה יחדין" (תהילים קכב, ג. תנחומא ר"פ פקודי. ובכ"מ).