95

לבעלותם, ומשום כך, גם כן, הן קולטות*.

ה. בעלות הלויים - ,לשבת'" בלבד

לפי כל האמור לעיל מתעוררת שוב השאלה: אם הערים ניתנו ללויים כחלקם בארץ, מדוע נאמר בתורה שערים אלו ניתנו ,לשבת" בלבד?

ויש לומר, שההסבר לכך הוא: הערים שייכות ללויים באופן מיוחד, כלומר, א) בני ישראל - כל השבטים - נתנו אותן מאחוזת השבטים'*, ולכן יש הבדל בולט, שארבעים ושמונה הערים מפוזרות בנחלתם של שבטים רבים, ואף של כל השבטים". ב) זוהי בעלות כללית של השבט כולול - ארבעים ושמונה הערים ניתנו לשבט לוי כולו. אך לכל בן לוי בפני עצמו אין בעלות פרטית על ביתו הפרטי, אלא רק באופן של ,לשבת"*.

חיי שרה א

זהו אחד ההסברים לסדר שבו נמסרו הערים ללויים: ,ונתנו (בני ישראל) ללויים מנחלת אחוזתם ערים לשבת" - בתחילה הן נעשו ,נחלה אחוזתם" של בני ישראל, ובני ישראל נתנו את הערים ללויים.

3 בעלות נצחית ופרטית

לפי האמור לעיל תובן משמעות דברי המדרש אודות חברון, ש,היה עולה בקרנסין של ארבעה. בתחילה ליהודה ואחר כך לכלב ואחר כך... ללויים":

חברון לא נמסרה רק בנתינה כללית מבני ישראל לשבט לוי, אלא חברון ניתנה לשבט לוי מכלב. כלומר, לאחר שבעלותה עברה משבט יהודה באופן כללי אל כלב באופן פרטי.

וזוהי כוונת המדרש - .היה עולה בקרנסין של ארבעה". כלומר, בעלות חברון ניתנה ללויים בדיוק כפי שהיתה לפני כן בבעלות יהודה ובבעלות כלב באופן פרטי. כלומר, בעלותם של הלויים על חברון היא גם בעלות פרטית'*.

וכיון שערי הלויים שייכות ללויים ב',גאולת עולם", כדלעיל בסעיף ב' -